המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל: סקירה ביבליומטרית

המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל: סקירה ביבליומטרית

The Bibliometric and Scientometric Research in Israel: A Bibliometric Review

אריאל רוזנפלד, המחלקה למדעי מידע, אוניברסיטת בר-אילן, ariel.rosenfeld@biu.ac.il

להורדת המאמר

בחזרה לדף הבית 

תקציר

המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי עוסק בניתוח כמותי-חישובי של ספרות אקדמית, תהליכי פרסום מדעי ומדדים שונים להערכת פעילות מחקרית והשפעתה. מאמר זה בוחן את חלקה של ישראל בתחום מחקר זה. באמצעות שימוש בשני מסדי נתונים מרכזיים – Scopus ו-OpenAlex – אוחזרו ונותחו 348 פרסומים ייחודיים אשר נכתבו על ידי 324 חוקרים בעלי שיוך מוסדי ישראלי עד סוף שנת 2024. בחינת הפרסומים כללה ניתוח של תפוקת המחקר ואפיקי הפרסום, זיהוי חוקרים ומוסדות מובילים ובחינת נושאי המחקר המרכזיים, כל אלו תוך השוואת הנתונים הישראליים לאלו העולמיים. הממצאים מצביעים על התפתחות משמעותית של המחקר בתחום בישראל, במיוחד משנות ה-2010, אשר אף עוקפת את המגמה העולמית בשנים האחרונות. הפרסומים מתרכזים בכתב העת המוביל בתחום – Scientometrics – ומציגים גיוון רב הן בזהות ושיוך החוקרים אשר חתומים עליהם והן בנושאי המחקר הנדונים בהם. יחדיו, התוצאות מדגישות את מקומה המשמעותי של ישראל בזירה הבין-לאומית בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה ואת התחזית המעודדת באשר לפוטנציאל בהעמקת המחקר בתחום זה.

מילות מפתח- ביבליומטרייה, סיינטומטריקה, המחקר בישראל

The Bibliometric and Scientometric Research in Israel: A Bibliometric Review

Abstract

Bibliometric and Scientometric research is a field of study that focuses on the quantitative analysis of academic literature, scientific publishing processes, and various metrics for evaluating research activity and its impact. This article examines Israel's contribution to this field of research. Using two major databases – Scopus and OpenAlex – a total of 348 unique publications authored by 324 researchers with an Israeli affiliation up to the end of 2024 were retrieved and analyzed. The analysis of the publications included an examination of research output and publication outlets, identification of leading researchers and institutions, and an investigation of key research topics, all while comparing Israeli data to global trends. The findings highlight pronounced development in Israel’s bibliometric and scientometric research, particularly since the 2010s, with growth surpassing global trends in recent years. The publications are largely concentrated in the leading journal of the field, Scientometrics, and demonstrate considerable diversity in the identities and affiliations of the contributing researchers, as well as in the topics discussed. Together, the results underscore Israel's prominent role in the field of bibliometrics and scientometrics on the international stage and suggest a promising potential for further advancement in this area of research.
 

מבוא

ביבליומטריה – או ביבליומטריקה, מילה שהיא הלחם של המילים ביבליוגרפיה ומטריקה – הינו תחום מחקר העוסק בניתוח כמותני, לרוב מתמטי-סטטיסטי, של מידע ביבליוגרפי על פרסומים מדעיים (Pritchard, 1969; Rousseau, 2014). בהתאם, המחקר הביבליומטרי מהווה כלי מרכזי להערכת מגמות מדעיות, זיהוי חוקרים מובילים, מיפוי תחומי מחקר ומתן אינדיקציות להערכת הישגים מדעיים והשפעה (Borgman, 2002; Broadus, 1987). ענף מרכזי בתחום הביבליומטרייה הינו הסיינטומטריה – או סיינטומטריקה, הלחם של המילים Science ומטריקה – אשר מספק נקודת מבט מעט רחבה יותר ובוחן היבטים מדעיים נוספים, כגון מדיניות מדעית ומימון (Nalimov & Mulchenko, 1971; Price, 1963). לאור הדימיון הרב בין מטרות התחומים האלו, המידע שהם נסמכים עליו והשיטות הכמותניות-חישוביות אשר בשימוש, חוקרים רבים מתייחסים לביבליומטריה וסיינטומטריה כשקולים או לכל הפחות כבעלי הלימה משמעותית (Maltseva & Batagelj, 2020; Sengupta, 1992). בהתאם, במאמר זה נתייחס למחקר הביבליומטרי ולמחקר הסיינטומטרי בכפיפה אחת.

רבים מייחסים את ראשית המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי להצעתו של יוג'ין גרפילד (Garfield, 1955) להקמה של מסד נתונים על פרסומים אקדמיים. רעיון זה קרם עור וגידים עם הקמת ה-Science Citation Index (SCI) (Garfield, 1979). מאגר נתונים זה התפתח לאורך השנים וזמין כיום תחת השם Science Citation Index Expanded (SCIE) במערכת Web of Science של חברת Clarivate, והוא אחד ממסדי הנתונים המדעיים המשמעותיים ביותר עד היום. אך הדחיפה המשמעותית ביותר לתחום בראשיתו התקבלה מספר שנים לאחר הצעתו של גרפילד עם עבודתו של מי שמכונה "אבי הסיינטומטריה" – דרק דה-סולה פרייס, אשר בספרו "מדע קטן, מדע גדול" (Price, 1963) ובפרסומיו הרבים לאחר מכן הניח את היסודות התיאורטיים למחקר כמותני של המדע בראי היסטורי, חברתי ומתמטי. לאור תרומתו האדירה של פרייס לייסוד תחום המחקר, "מדליית פרייס" מוענקת אחת לשנתיים לחוקר או לחוקרת אשר הותירו חותם עמוק על חקר המדע. מדליית פרייס הראשונה הוענקה ליוג'ין גרפילד ב-1984.

בשנת 1978 נוסד כתב העת המרכזי בתחום – Scientometrics– שהוא במת הפרסום העיקרית בתחום עד היום, ובעקבותיו הוקמו כתבי עת נוספים, כגון Journal of Informetrics, אשר נוסד ב-2007, ו-Quantitative Science Studies, אשר נוסד ב-2019. בשנת 1993 קמה לראשונה אגודה מקצועית בתחום תחת השם International Society for Scientometrics and Informetrics, אשר איגדה את החוקרים המובילים בתחום ומהווה את הארגון המוביל של חוקרי הביבליומטריה והסיינטומטריה עד היום. בשנות ה-2000 נצפתה עלייה משמעותית בעניין האקדמי והציבורי בתחום (Bar-Ilan, 2008a), עם ייסוד מדדים שנשענו על נתונים ביבליומטריים: המדד הראשון לדירוג אוניברסיטאות – ה-Academic Ranking of World Universities (המכונה גם מדד שנחאי) (Cashell, 2012) והצעת מדד הירש להערכת חוקרים (המכונה h-index) (Hirsch, 2005). כמו כן נוצרו מסדי נתונים נוספים, כגון Google Scholar^[1] ו-^[2]Scopus בשנת 2004 ו-OpenAlex^[3] בשנת 2022.

בנוסף לערכו המדעי הבסיסי של המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי, אשר כאמור מלמד אותנו על המדע עצמו בעזרת כלים מדעיים, התוצרים היישומיים של מחקרים אלו נחשבים כלי אסטרטגי לחוקרים וקובעי מדיניות מכל תחומי המדע (Bornmann & Leydesdorff, 2014; Khokhlov, 2020). כיום מונחים כגון h-index ו-Impact Factor וכן דירוגים של כתבי עת ואוניברסיטאות הם גורמים מרכזיים בגיוס חוקרים, בקידומם ובהוקרתם, כמו גם בקבלת החלטות, בהתוויית מדיניות מדעית ובחלוקת משאבים (Abramo & D’Angelo, 2011; Fire & Guestrin, 2019; Garfield, 2006; Hicks et al., 2015). על כן, חשיבותו של המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי כיום חיונית לא רק לצורכי העמקת הבנתנו של המדע והתקשורת המדעית, אלא גם לצורכי ניהול והכוונה של מערכות מדעיות, מוסדות אקדמיים ותהליכי קבלת החלטות ברמה האישית, המוסדית, הלאומית והבין-לאומית כאחד (King, 2004; Miao et al., 2022).

ישראל, על אף גודלה הקטן ומשאביה המוגבלים, נחשבת למעצמת חדשנות, הייטק ומדע. על פי מדד Nature לשנת 2024,^[4] ישראל מדורגת במקום ה-17 העולמי מתוך 185 מדינות וטריטוריות בתפוקה המדעית ובמקום הראשון בקטגוריית "מערב אסיה". על פי נתוני ה-OECD,^[5] נכון לכתיבת שורות אלו ישראל מדורגת במקום הראשון העולמי בהשקעה במדע ומחקר ביחס לתוצר הלאומי הגולמי שלה ונמצאת באופן עקבי בעשירייה השנייה בכמות הפרסומים המדעיים לנפש. נתונים דומים נרשמו גם בדוחות האחרונים של האקדמיה הלאומית למדעים^[6] (האקדמיה הלאומית למדעים, 2022) ושל מכון שמואל נאמן (גץ ואח', 2022). בשנה החולפת הוקמה בישראל ה"קהילה הישראלית לסיינטומטריקה", שבה חברים מעל ל-15 חוקרים וחוקרות ממגוון אוניברסיטאות ומוסדות,^[7] עובדה המרמזת על קיומו של מחקר פעיל וענף מסוג זה בישראל וכן על שאיפה להרחיבו ולהעמיקו בעתיד. על אף מרכזיותה של ישראל בנוף המדעי העולמי והאינדיקציות למחקר משמעותי בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה בישראל, המחקר הישראלי בתחום טרם נבחן או נסקר באופן מקיף.

חשוב לציין בהקשר זה כי חוקרים, תוצרי מחקר ואוניברסיטאות ישראליות מעורבים במחקרים ביבליומטריים וסיינטומטרים רבים. נכון לכתיבת שורות אלו, חיפוש המונח "Israel" בפרסומיו של כתב העת Scientometrics מניב 759 פרסומים אשר ציינו את המונח לפחות פעם אחת בטקסט (כ-9.6% מסך הפרסומים בכתב העת עד כה) וחיפוש דומה ב-Journal of Informetrics מניב 131 פרסומים מסוג זה (כ-8.4% מסך הפרסומים עד כה). מבין מאמרים אלו ניתן לזהות מספר רב של מחקרים אשר התרכזו באופן מיוחד בישראל – אלו כוללים מחקרים הבוחנים את האוניברסיטאות בישראל (Bar-Ilan, 2004; Yogev, 2000), זוכי פרס ישראל (Yair et al., 2017), חוקרים בכירים באוניברסיטאות ישראליות (Bar-Ilan, 2008b; Ben-David, 2010; Weinberger & Zhitomirsky-Geffet, 2021; Yair & Goldstein, 2020), גישות ותפיסות של חוקרים ישראלים (Czapski et al., 1992; Hadad et al., 2024) ועוד רבים. בעוד שמחקרים אלו ודומיהם ממחישים את מרכזיותה של ישראל בעולם המדע, לכל הפחות כפי שהוא ניבט מבעד לעדשה הביבליומטרית והסיינטומטרית, לא נבחנו בהם היקף ומאפייני המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי המבוצע בישראל, וזוהי שאיפתנו במחקר זה. למיטב ידיעתנו, זהו המאמר הראשון הסוקר את המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל.

במאמר זו אנו מבקשים לבחון את המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל – מבחינת כמות, אפיקים ונושאי המחקר – ולהשוותם למגמות הגלובליות. בפרט, מחקרנו עוקב אחר שלוש שאלות מחקר מרכזיות: 1) מהי המגמה של תפוקת המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל והאם היא מתיישבת עם זאת העולמית? 2) מהם אפיקי הפרסום של המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל והאם הם נבדלים מאלו העולמיים? ו-3) מהם נושאי המחקר הדומיננטיים במחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל והאם הם נבדלים מאלו הנהוגים בעולם?

מתודולוגיה

נתונים

במאמר זה נבצע סקירה ביבליומטרית של פרסומים מדעיים ישראליים אשר מתמקדים בתחומי הביבליומטריה ו\או הסיינטומטריה. על מנת לספק בחינה מקיפה ויסודית, במאמר זה נשתמש בשני אינדקסים אקדמיים מוכרים ומקובלים: Scopus ו-OpenAlex. הליך שליפת המידע מתואר באופן סכמתי בתרשים 1. כל הנתונים נשלפו משני מסדי הנתונים ב-1.1.2025 ועל כן משקפים את מצב המחקר הביבליומטרי ו\או סיינטומטרי בישראל עד שנת 2024 (כולל).[8]

תרשים 1

אופן סריקת ושליפת המאמרים לאנליזה על פי סטנדרט PRISMA2020(Haddaway et al., 2022)

Scopus הינו אחד ממסדי הנתונים הגדולים והמקיפים למידע ביבליוגרפי, והוא עוקב אחר פרסומים וציטוטים אקדמיים מעל לשני עשורים. מסד נתונים זה מכסה מגוון רחב של תחומי מחקר, כולל מדעי הטבע, מדעי החברה, רפואה, הנדסה ומדעי הרוח והוא כולל מאמרים, ספרים, ועידות מדעיות ומקורות מידע נוספים מיותר מ-5,000 מוציאים לאור ברחבי העולם (Schotten et al., 2019). על כן, Scopus הינו אחד ממסדי הנתונים המקובלים ביותר לביצוע מחקרים ביבליוגרפיים וסיינטומטריים ככלל ולביצוע סקירות ביבליוגרפיות בפרט. בהתאם, מסד נתונים זה נבחר לביצוע מחקרנו.

OpenAlex, לעומת זאת, הינו מסד נתונים חדש בהרבה המספק גישה חופשית ונגישה למידע ביבליוגרפי ונתוני ציטוטים. בעיני רבים, OpenAlex הוא ממשיך דרכו של Microsoft Academic Graph, אשר נסגר בסוף שנת 2021, והוא מהווה חלופה מתקדמת למסדי נתונים מסחריים כמו Scopus (Scheidsteger & Haunschild, 2023). בנוסף ליתרונותיו המרכזיים, שהם שקיפות והיעדר מגבלות רישוי, OpenAlex מספק קטלוג של מאמרים לתחומי דעת ברזולוציה גבוהה (מכונה במסד הנתונים Topics). אחד מתחומי הדעת אשר מסד הנתונים מתייחס אליהם הוא "scientometrics and bibliometrics research", אשר נמצא במרכז סקירה זאת, ועל כן נבחר מסד נתונים זה לביצוע מחקרנו. כך מוגדר תחום דעת זה על פי המפתחים של מסד הנתונים:

This cluster of papers focuses on bibliometric analysis, research evaluation, and the assessment of scientific impact. It covers topics such as citation networks, collaboration patterns, open access publishing, social impact assessment, altmetrics, co-authorship networks, and interdisciplinary research[9]

עבור שני מסדי הנתונים פרסום נחשב כישראלי אם לפחות אחד מכותביו בעל שיוך למוסד אקדמי ישראלי. הנתונים נשלפו ישירות משני מסדי הנתונים בעזרת כלי השליפה הזמינים בהם (Harder, 2024).

ב-Scopus פרסום מדעי נחשב כפרסום בתחומי הביבליומטריה ו\או הסיינטומטריה אם התקיים לפחות אחד משני קריטריונים הבאים: 1) התפרסם באחד מכתבי העת המזוהים ביותר עם תחום הביבליומטריה ו\או הסיינטומטריה (ראו לוח 1). 2) הפרסום מציין לפחות אחד ממונחי המפתח המזוהים עם המחקר הביבליומטרי ו\או הסיינטומטרי בכותרתו ו\או תקצירו ו\או מילות המפתח המצוינות בו (ראו לוח 2). קביעת מונחי המפתח ורשימת כתבי העת התבצעה על ידי צוות מומחים מהאגודה הישראלית לסיינטומטריה אשר נדרש למשימה על ידי הכותב של מאמר זה.[10]

ב-OpenAlex פרסום מדעי נחשב כפרסום בתחומי הביבליומטריה ו\או הסיינטומטריה אם קוטלג על ידי מסד הנתונים לתחום הדעת "scientometrics and bibliometrics research". סך הכול מקוטלגים 67,473 פרסומים תחת תחום דעת זה.

לוח 1

רשימת כתבי העת המזוהים ביותר עם תחום הביבליומטריה והסיינטומטריה

לוח 2

רשימת המונחים המזוהים עם המחקר הביבליומטרי ו\או הסיינטומטרי

סך הכול נשלפו 222 פרסומים מ-Scopus ו-211 פרסומים מ-OpenAlex. נתונים אלו הוצלבו על פני שני מסדי הנתונים על בסיס ה-Digital Object Identifier (DOI) כקריטריון ראשי ועל פי כותרתם כקריטריון משני. במסגרת בקרת איכות הנתונים הוסרו כפילויות, פרסומים המהווים "תיקון" למאמר שפורסם קודם לכן (Erratum), מחקרים שאינם באנגלית[11] וכן מחקרים אשר פורסמו פעמיים תחת אותה הכותרת בדיוק (למשל, מאמר שפורסם תחילה כ-preprint ולאחר מכן בכתב עת). סך הכול מסד הנתונים מכיל 348פרסומים ייחודיים.

אנליזה

את מסד הנתונים שהתקבל ניתחנו במספר דרכים. ראשית, יצרנו דיווח סטטיסטי-תיאורי של מסד הנתונים, כמקובל, ותיארנו את מאפייניהם המרכזיים של הפרסומים במסד הנתונים. שנית, בחנו את התפוקה המחקרית (כמות הפרסומים) בתחום לאורך זמן לעומת זאת העולמית וזיהינו את החוקרים והמוסדות המובילים בתפוקת המחקר בתחום בישראל. לאחר מכן, בחנו את אפיקי הפרסום השכיחים במחקר הישראלי אל מול העולמי. לבסוף, בחנו את נושאי מחקר, כפי שבאים לידי ביטוי בכותרות המחקרים, תוך השוואת ישראל למחקר העולמי בתחום.

במסגרת האנליזה אימצנו את גישת ה-Full counting, הנחשבת למקובלת ביותר בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה, לרבות בסקירות ביבליומטריות (Perianes-Rodriguez et al., 2016). לפי גישה זו, פרסום נספר כיחידה אחת לכל כותביו, ללא קשר למספר הכותבים. בדומה, פרסום נספר כיחידה אחת לכל המוסדות המצוינים בו ללא קשר לכמות המוסדות. בנוסף, עבור ניתוח המילים המרכזיות המצוינות בכותרות המחקרים השתמשנו בטכניקת "ענן מילים" (DePaolo & Wilkinson, 2014). בענן המילים מונחים שמופיעים בתדירות גבוהה יותר בכותרות המאמרים הודגשו באמצעות גודל גופן גדול יותר, וכך ניתן לזהות בקלות אילו מושגים חוזרים ונפוצים ביותר בכותרות המחקרים ולהתוודע לנושאים המרכזיים ותחומי העניין העיקריים בשדה המחקר.

ממצאים

סטטיסטיקה תיאורית

מסד הנתונים מכיל בסך הכול 348 פרסומים אקדמיים. רובם המכריע של הפרסומים הינם מאמרים מדעיים   (277,79.6% ), והיתר הינם מכתבים ו\או מאמרי מערכת (19, 5.5%), פרקים בספרים (19, 5.5%), מאמרי סקירה (14, 4%), preprints (6, 1.7%), תיאור של מסדי נתונים (2, 0.6%) וספר יחיד (1, 0.3%). פרסומים אלו מקורם ב-193 אפיקי פרסום ייחודיים. הפרסומים נכתבו על ידי 1,024 כותבים ייחודיים. מתוך כותבים אלו, 324 הם בעלי שיוך למוסד ישראלי (סך הכול נמצאו בנתונים 21 מוסדות ישראליים).

תפוקה מחקרית לאורך זמן

תרשים 2

התפוקה המחקרית בישראל והעולם על פני זמן

בחינת התפוקה המחקרית הישראלית בתחום, כפי שמוצגת בתרשים 2, מציגה מגמה כמעט-מעריכית בכמות הפרסומים משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד היום. בפרט, במהלך שנות ה-60 עד שנות ה-80 כמות המאמרים השנתית בתחום לא עלתה על שלושה מאמרים, ובדרך כלל נמצאו פרסום יחיד או שניים בשנה, ובשנים מסוימות לא היה כל פרסום מדעי בתחום. במהלך שנות ה-90 וה-2000 נרשמה תפוקה מוגברת אך עדיין מוגבלת – מספר הפרסומים השנתי לא חצה את העשרה (בשנת 2009), ולרוב אף לא את החמישה (1990–2007, למעט חריג אחד בשנת 1999, אז נרשמו שישה פרסומים). שינוי מגמה נצפה החל משנות ה-2010, כאשר מספר הפרסומים השנתי צמח ממספר חד-ספרתי בשנים 2010–2012 ליותר מ-30 בשנים 2023 ו-2024. לשם השוואה מוצגת גם כמות הפרסומים העולמית בתחום, כפי שנמדדה על פי קטלוג OpenAlex (תרשים 2). ניתן לראות מגמה של צמיחה איטית בכמות הפרסומים עד שנות ה-2000, שבהן נרשם שינוי מגמה וצמיחה מהירה עד שנות ה-2010 המאוחרות. על כן, במהלך שנים אלו נראה כי הצמיחה העולמית מקדימה את זאת הישראלית בפער של כ-3–5 שנים. יחד עם זאת, נראה כי החל במחצית השנייה של שנות ה-2010 התפוקה העולמית מתמתנת, ומ-2019 ואילך אף מציגה סטגנציה מסוימת. בישראל, לעומת זאת, נראה כי נמשכת מגמת הצמיחה המהירה ובכך ישראל מציגה אינדיקציות חיוביות ביחס למגמה העולמית בכל הקשור לתפוקה מדעית בתחום. ראוי לציין כי מספר הפרסומים השנתי איננו מונוטוני עולה, הן בישראל והן בעולם, ובשנים מסוימות נרשמות ירידות מסוימות בתפוקה – כצפוי מתהליך שאיננו דטרמיניסטי. בהקשר זה חשוב לציין כי ייתכן שבעת שליפת הנתונים עדיין לא התקבלו נתונים סופיים עבור 2024, וסביר שעם עדכון מסד הנתונים יתווספו מאמרים ותיראה עלייה בכמות המאמרים השנתית.

בחינת מעמיקה יותר של התפוקה המחקרית בקרב החוקרים הישראלים, כפי שמוצגת בלוח 3, מתיישבת היטב עם תופעה ביבליומטרית מוכרת והיא עקרון פארטו (Egghe, 1991). באופן כללי, עיקרון זה קובע כי חלק קטן מן הסיבות לתופעה מסביר חלק גדול מן התופעה עצמה והוא ניתן למימוש בדרכים שונות. נקודת ייחוס פופולארית היא החלוקה 80-20, שלפיה במצבים רבים 80% מתוצאה מוסבר על ידי 20% מהגורמים. בנתונים שלנו סידור החוקרים על פי תפוקתם מראה כי אכן כמות קטנה של חוקרים אחראיים למרבית התפוקה המחקרית בתחום בישראל. בחינת כלל החוקרים שפרסמו שלושה או יותר מאמרים בתחום, מראה כי חוקרים אלו מהווים רק 9.2% מהחוקרים (30), ואלו תרמו 38.9% מהמאמרים. יתרה מכך, בחינת החוקרים שפרסמו חמישה או יותר מאמרים בתחום מראה כי מדובר בעשרה חוקרים – רק 3% מהחוקרים בנתונים – ואלה תרמו 25.2% מסך הפרסומים. נתון יוצא דופן נרשם עבור יהודית בר-אילן (Judith Bar-Ilan) ז"ל מאוניברסיטת בר-אילן, אשר תרמה 58 פרסומים לתחום (Thelwall, 2017). מדובר בתפוקה מחקרית מרשימה, ובהתאם זכתה בר-אילן במדליית פרייס בשנת 2017 (“Judit Bar-Ilan wins”, 2017). עשרת החוקרים המצוינים בלוח 3 פזורים על פני מגוון אוניברסיטאות (בר-אילן, העברית, חיפה, בן-גוריון ותל אביב) ואף במכללה (המכללה האקדמית רמת גן) ומציגים שילוב של חוקרים ותיקים וצעירים, בגמלאות ופעילים, גברים ונשים כאחד.

טבלה 3

עשרת החוקרים הישראלים המובילים בתפוקות מחקר בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה

הערה.חוקרים בעלי מספר פרסומים זהה מוצגים בסדר שרירותי.

באופן דומה, גם בחינת התפוקה המחקרית בקרב המוסדות הישראליים, כפי שמוצגת בלוח 4, נראית כמתיישבת עם עקרון פארטו. בחינת המוסדות שלהם מעל ל-30 פרסומים (33% מהמוסדות במסד הנתונים) מצביעה על כך שאלו אחראיים ל-84% מהפרסומים, וחמשת המוסדות המובילים בתפוקה (23% מהמוסדות) אחראיים ל-68% מהפרסומים.

לוח 4

חמשת המוסדות הישראליים המובילים בתפוקות מחקר בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה

אפיקי פרסום

בחינת אפיקי הפרסום השכיחים מצביעה על כתב העת Scientometrics ככתב העת המוביל במסד הנתונים (83 פרסומים, 23.8%), ואחריו ניצבים Journal of Informetrics (12 פרסומים, 3.4%), Proceedings of the Association for Information Science and Technology (9 פרסומים, 2.6%), Journal of the American Society for Information Science (8 פרסומים, 2.3%), ו-International Society of Scientometrics and Informetrics Conference (6 פרסומים, 1.7%). בהקשר זה חשוב לציין כי הדומיננטיות של כתב העת Scientometrics ביחס לאפיקי הפרסום האחרים מוסברת, בחלקה, על ידי הכללתו המפורשת בקריטריון השליפה ממסד הנתונים Scopus. יחד עם זאת, במסד הנתונים OpenAlex שכיחותו בקרב סך הפרסומים העולמיים בתחום היא רק 11.6% – מספר נמוך משמעותית מהשכיחות בין הפרסומים הישראליים. פרסום יחיד נרשם ב-160 אפיקי פרסום ייחודיים, זאת בהתאם לאופיו של המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי, אשר לעיתים קרובות מתרכז בתת-תחומים ספציפיים ובהתאם לכך בכתבי עת ספציפיים (González-Alcaide, 2021).

נושאי מחקר

המילים השכיחות ביותר בכותרות המאמרים הישראליים והעולמיים מוצגות בעזרת טכניקת "ענן מילים" בתרשים 3 ובתרשים 4. כפי שניתן לראות בתרשים 3, המונחים המרכזיים במחקרים הישראליים הם “Research”, “Journal”, “Citation”. מונחים נוספים בולטים הינם “Scientific”, “Science”, “Publication”, “Analysis”, “Impact”, “Review”, “Academic” ו-“Israel”. למעט המונח האחרון, אשר נראה כייחודי יחסית לתוצרי מחקר ישראליים, מרבית המונחים האלו מופיעים באופן בולט גם בתרשים 4, המייצג את הספרות העולמית בתחום, ומכאן שקיימת הלימה לא זניחה במונחי המפתח בכותרות המאמרים. יחד עם זאת, נצפו מספר הבדלים משמעותיים: המונחים “Research” ו-“Citation”נראים מרכזיים מאוד בישראל, בעוד שבספרות העולמית חלקם נמוך משמעותית. במקביל, המונח “Science” נראה מרכזי בהרבה בספרות העולמית ביחס לספרות הישראלית. בדומה לכך, מונחים מרכזיים בספרות העולמית כגון “Open Access” ו-“Peer Review” נראים כבעלי תהודה נמוכה ביותר בספרות הישראלית. ההבדלים הקיימים במונחי המפתח מצביעים על נושאים ספציפיים שבהם הקהילה הישראלית מציגה מעורבות-חסר או מעורבות-יתר ביחס לספרות העולמית בתחום. יחד עם זאת, חשוב לציין כי אלו אינם מצביעים על איכות, גיוון או היקף המחקר הישראלי, כפי שנדון בהמשך.

תרשים 3

"ענן מילים" המציג את המילים השכיחות ביותר בכותרות המאמרים הישראליים

תרשים 4

"ענן מילים" המציג את המילים השכיחות ביותר בכותרות המאמרים העולמיים

דיון ומסקנות

תוצאות הסקירה מצביעות על מספר תופעות בולטות. תחילה, התוצאות מציגות מגמה של צמיחה מהירה בספרות הביבליומטרית והסיינטומטרית בישראל, במיוחד מאז שנות ה-2010, עד כדי עקיפת המגמה העולמית בשנים האחרונות (2019 ואילך). תוצאה זאת מצביעה על קיומו של מחקר ישראלי ענף בתחום, אשר מניב מעל ל-20 פרסומים שנתיים מתחילת העשור ובשנתיים האחרונות אף מעל ל-30 פרסומים שנתיים. המשך המגמה הנצפית מציע תחזית חיובית ומעודדת עבור התחום בישראל ובמיוחד בכל הקשור לחלקה של ישראל בתפוקה העולמית בתחום, אשר בתורה מציגה סטגנציה מסוימת בשנים האחרונות. הפרסומים הישראליים בתחום מקורם במעל ל-20 מוסדות אקדמיים ועליהם חתומים מעל ל-300 חוקרים ישראלים. בהקשר זה בולטות אוניברסיטת בר-אילן והחוקרת יהודית בר-אילן ז"ל מאותו המוסד. אוניברסיטת בר-אילן חתומה על התפוקה הרבה ביותר בתחום – כמעט פי שניים מהאוניברסיטה השנייה בדירוג, היא אוניברסיטת תל אביב. עובדה זאת איננה מפתיעה כאשר בוחנים את חלקה של יהודית בר-אילן ז"ל, שהיא לבדה תרמה יותר משליש מסך הפרסומים בתחום שמקורם באוניברסיטת בר-אילן. חשוב לציין כי על אף לכתה של יהודית בר-אילן בשנת 2019, המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל ממשיך להציג גידול משמעותי עד היום. על כן, ניתן לשער שהגיוון הרחב בקרב החוקרים והמוסדות הישראליים המקיימים מחקר ביבליומטרי וסיינטומטרי מאפשר לקהילה להמשיך במגמת הצמיחה, למרות היעדרה של יהודית בר-אילן, שהייתה מרכזית כל כך בקהילה הישראלית.

עיקר הפרסומים הישראליים בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה מצויים בכתב העת “Scientometrics”, הנחשב למרכזי והוותיק בתחום. בפרט, חלקו של כתב העת בין הפרסומים הישראליים בתחום הביבליומטריה והסיינטומטריה כפול ואף יותר מכך מחלקו בספרות הביבליומטרית והסיינטומטרית העולמית. ניתן לייחס תוצאה זאת למגוון רחב של גורמים, כגון איכות המחקר, כלליותו, תרומתה הניכרת של החוקרת יהודית בר-אילן בכתב עת זה ועוד. זיהוי הגורמים המרכזיים אשר הובילו לתוצאה זאת דורש מחקר מעמיק יותר החורג מגבולות הסקירה הביבליומטרית במחקר זה, אך עצם תרומתו הניכרת של המחקר הישראלי לכתב עת חשוב זה מצביעה על המרכזיות של המחקר הישראלי בתחום הדעת בכללותו. על כן, תוצאה זאת מתווספת לתוצאה לעיל ומדגימה שתפוקת המחקר הישראלית לא רק גדלה באופן נומינלי ויחסי, אלא גם מתרכזת בבמת פרסום מכובדת ומרכזית אשר בליבת תחום הדעת.

בחינת המילים השכיחות ביותר בכותרות המאמרים הישראליים והעולמיים מציגה קווי דמיון משמעותיים לצד מספר הבדלים שאינם נראים כדרמטיים. יחדיו, נתונים אלו מצביעים על היעדר הטיה בולטת במחקר בישראל למונחים שאינם שכיחים בספרות העולמית ועל כן על התאמת המחקר הישראלי, לפחות באופן גס, לנושאי המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי העולמיים. תוצאה זאת מעודדת ומצביעה על הגיוון הקיים בנושאי המחקר בישראל ומתיישבת היטב עם הגיוון הרב הנצפה בקרב החוקרים והמוסדות הישראליים המבצעים מחקר בתחום. חשוב לציין כי הנתונים בתרשימים 4 ו-5 מציגים נקודת מבט רטרוספקטיבית על המחקר שבוצע עד כה בתחום בישראל לעומת העולם. על כן, אין בכוחם של נתונים אלו לספק תחזית לשינויים במחקר אשר עשויים להתרחש ואולי אף מתרחשים כעת – אפיק מחקר מעניין בפני עצמו. במילים אחרות, אין להתייחס לנתונים כ"המלצה" להכוונת תחום המחקר ה"רצוי" עבור סטודנטים או חוקרים בתחום, ודרוש מחקר נוסף, ברמה כלל-עולמית, לזיהוי התחומים אשר עתידים לתפוס מקום מרכזי בעתיד.

ראוי לציין כי מחקר זה איננו חף ממגבלות. בראש ובראשונה, התוצאות נשענות על איכות הנתונים ששימשו למחקר. על מנת לספק תמונה מקיפה ומהימנה נעשה שימוש בשני מסדי נתונים מקיפים ומקובלים, Scopus ו-OpenAlex, ועל בסיסם בוצע תהליך סדור של הבטחת איכות הנתונים. יחד עם זאת, חשוב להכיר במגבלות מסדי הנתונים האלו ודומיהם, שתקפות בכל סקירה ביבליומטרית באשר היא. בפרט, אופן זיהוי המאמרים לניתוח במסדי נתונים אלו כלל הסתמכות על מילות מפתח וכתבי עת או מערכת סיווג אוטומטית. בדיקה מדגמית של כ-10% מהפרסומים שהתקבלו לא העלתה חשש באשר לאיכות הנתונים שנבחנו בפועל, אך באופן טבעי השימוש בכלים אלו ודומיהם לא מבטיח שהספרות שנשלפה הינה מלאה ומדויקת. על מנת לאפשר שחזור של התוצאות ושיפורן בעתיד, מסד הנתונים מצורף למאמר זה כנספח. מגבלה נוספת היא התמקדותנו המודעת בשאלות הנוגעות לתפוקה המחקרית ולא לאיכותם או השפעתם המדידה של הפרסומים, נושא הנחשב כמעורר מחלוקת בקרב חוקרים, מקבלי החלטות והציבור (De Rijcke et al., 2016; Hicks et al., 2015; Seglen, 1997). בפרט, המחקר המוצג לא בוחן סוגיות הנוגעות בכמות וסוג הציטוטים שהפרסומים זכו להם, מדדי כתבי העת שבהם הם פורסמו, מדדי החוקרים, אלטמטריקה ועוד. בחינת סוגיות אלו עבור ספרות ביבליומטרית או סיינטומטרית היא מורכבת במיוחד, שכן, כפי שגם ראינו במחקר זה, לעיתים פרסומים מסוג זה פזורים על פני מגוון רחב של אפיקי פרסום מתחומי דעת שונים. על כן, דפוסי הציטוטים ומדדי ההשפעה משתנים בחדות בין פרסום אחד למשנהו ובין אפיקי פרסום ותחומי דעת שונים, וקשה יותר לערוך השוואה והערכה של הפרסום (Derrick et al., 2012; Ellegaard & Wallin, 2015; González-Alcaide, 2021). יחד עם זאת, אנחנו מתעתדים לנסות להתמודד עם אתגרים אלו במחקר המשך על מנת להשלים את הבנתנו על אודות המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי בישראל. מחקר עתידי מסוג זה יכול גם לבחון את השפעתו של המחקר הביבליומטרי והסיינטומטרי, מישראל ובכלל, על המדיניות המדעית בישראל ולבחון דרכים לפיתוח קשר זה, דוגמת ה-Office of Science and Technology Policy הנהוג בארצות הברית (The White House, n.d).

אחרית דבר

נכון לכתיבת שורות אלו, יהודית בר-אילן ז"ל הינה החוקרת הישראלית הפרודוקטיבית ביותר בתחום וחלקה בסך הפרסומים הישראליים בתחום הוא לא פחות מ-16.6%. לשם פרופורציה, תפוקת מחקרה דומה לתפוקה הכוללת של ששת החוקרים הישראלים הפרודוקטיביים ביותר אחריה יחד. מרכזיותה של יהודית בר-אילן ז"ל, במיוחד בשנים המעצבות שבהן נרשמה צמיחתו המשמעותית הראשונה של התחום, ממצבת אותה כ"אם הביבליומטריה והסיינטומטריה בישראל".

מקורות

גץ, ד׳, ברזני, א׳ וקליין, ר׳ (2022). תפוקות מחקר ופיתוח בישראל / פרסומים מדעיים – 2021. מוסד שמואל נאמן.
https://www.neaman.org.il/rd-outputs-in-israel-analysis-of-scientific-publications-2021/

האקדמיה הלאומית למדעים. (2022). דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2022. https://www.academy.ac.il/SystemFiles2015/SciReport2022_Full.pdf

Abramo, G., & D’Angelo, C. A. (2011). Evaluating research: From informed peer review to bibliometrics. Scientometrics, 87(3). https://doi.org/10.1007/s11192-011-0352-7

Bar-Ilan, J. (2004). A microscopic link analysis of academic institutions within a country – The case of Israel. Scientometrics, 59(3), 391–403. https://doi.org/10.1023/B:SCIE.0000018540.33706.c1

Bar-Ilan, J. (2008a). Informetrics at the beginning of the 21st century – A review. Journal of Informetrics,2(1), 1-52. https://doi.org/10.1016/j.joi.2007.11.001

Bar-Ilan, J. (2008b). Which h-index? – A comparison of WoS, Scopus and Google Scholar. Scientometrics, 74(2), 257–271. https://doi.org/10.1007/s11192-008-0216-y

Ben-David, D. (2010). Ranking Israel’s economists. Scientometrics, 82(2), 351–364. https://doi.org/10.1007/s11192-009-0049-3

Borgman, C. L. (2002). Scholarly communication and bibliometrics. Annual Review of Information Science and Technology, 36(1), 2-72. https://doi.org/10.1002/aris.1440360102

Bornmann, L., & Leydesdorff, L. (2014). Scientometrics in a changing research landscape. EMBO Reports, 15(12), 1228-1232. https://doi.org/10.15252/embr.201439608

Broadus, R. N. (1987). Toward a definition of “bibliometrics.” Scientometrics, 12(5–6), 373–379. https://doi.org/10.1007/BF02016680

Cashell, P. (2012). University rankings: Theoretical basis, methodology and impacts on global higher education. Tertiary Education and Management, 18(1), 93-96. https://doi.org/10.1080/13583883.2011.647060

Czapski, G., Frenkel, A., Kohn, D., & Shoham, A. (1992). Cooperation between Israeli and foreign researchers. Scientometrics, 25(3), 381–400.  https://doi.org/10.1007/BF02016927

De Rijcke, S., Wouters, P. F., Rushforth, A. D., Franssen, T. P., & Hammarfelt, B. (2016). Evaluation practices and effects of indicator use-a literature review. Research Evaluation, 25(2), 161–169. https://doi.org/10.1093/reseval/rvv038

DePaolo, C. A., & Wilkinson, K. (2014). Get your head into the clouds: Using word clouds for analyzing qualitative assessment data. TechTrends, 58(3), 38–44.  https://doi.org/10.1007/s11528-014-0750-9

Derrick, G., Jonkers, K., & Lewison, G. (2012). Characteristics of bibliometrics articles in Library and Information Sciences (LIS) and other journals. In: Proceedings, 17th international conference on science and technology indicators. STI 2012, Montreal, Canada (pp. 449–551).

Egghe, L. (1991). The exact place of Zipf’s and Pareto’s law amongst the classical informetric laws. Scientometrics, 20(1), 93–106. https://doi.org/10.1007/BF02018147

Ellegaard, O., & Wallin, J. A. (2015). The bibliometric analysis of scholarly production: How great is the impact? Scientometrics, 105(3), 1809–1831.  https://doi.org/10.1007/s11192-015-1645-z

Fire, M., & Guestrin, C. (2019). Over-optimization of academic publishing metrics: Observing Goodhart’s Law in action. GigaScience, 8(6), giz053.  https://doi.org/10.1093/gigascience/giz053

Garfield, E. (1955). Citation indexes for science. Science, 122(3159),  108-111. https://doi.org/10.1126/science.122.3159.108

Garfield, E. (1979). Citation indexing – Its theory and application in science, technology, and humanities. John Wiley & Sons.

Garfield, E. (2006). The history and meaning of the journal impact factor. In JAMA, 295(1), 90-93. https://doi.org/10.1001/jama.295.1.90

González-Alcaide, G. (2021). Bibliometric studies outside the information science and library science field: Uncontainable or uncontrollable? Scientometrics, 126(8), 6837–6870. https://doi.org/10.1007/s11192-021-04061-3

Hadad, S., Aharony, N., & Raban, D. R. (2024).  Policy shaping the impact of open-access publications: A longitudinal assessment. Scientometrics, 129(1), 237–260. https://doi.org/10.1007/s11192-023-04875-3

Haddaway, N. R., Page, M. J., Pritchard, C. C., & McGuinness, L. A. (2022). PRISMA2020: An R package and Shiny app for producing PRISMA 2020-compliant flow diagrams, with interactivity for optimised digital transparency and Open Synthesis. Campbell Systematic Reviews, 18(2), e1230. https://doi.org/10.1002/cl2.1230

Harder, R. (2024). Using Scopus and OpenAlex APIs to retrieve bibliographic data for evidence synthesis. A procedure based on Bash and SQL. MethodsX, 12.  https://doi.org/10.1016/j.mex.2024.102601

Hicks, D., Wouters, P., Waltman, L., De Rijcke, S., & Rafols, I. (2015). Bibliometrics: The Leiden Manifesto for research metrics. Nature, 520(7), 429–431. https://doi.org/10.1038/520429a

Hirsch, J. E. (2005). An index to quantify an individual’s scientific research output. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 102(46), 16569-16572. https://doi.org/10.1073/pnas.0507655102

Judit Bar-Ilan wins the 2017 Derek John de Solla Price Medal. (2017). Scientometrics, 113(3), 1233–1234.  https://doi.org/10.1007/s11192-017-2552-2

Khokhlov, A. N. (2020). How scientometrics became the most important science for researchers of all Ssecialties. Moscow University Biological Sciences Bulletin, 75(4), 159–163. https://doi.org/10.3103/S0096392520040057

King, D. A. (2004). The scientific impact of nations. Nature, 430(6997), 311–316. https://doi.org/10.1038/430311a

Maltseva, D., & Batagelj, V. (2020). iMetrics: The development of the discipline with many names. Scientometrics, 125(1), 313–359. https://doi.org/10.1007/s11192-020-03604-4

Miao, L., Murray, D., Jung, W. S., Larivière, V., Sugimoto, C. R., & Ahn, Y. Y. (2022). The latent structure of global scientific development. Nature Human Behaviour, 6(9), 1206–1217. https://doi.org/10.1038/s41562-022-01367-x

Nalimov, V. V., & Mulchenko, Z. M. (1971). Measurement of science. Study of the development of science as an information process. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 405(4).

Perianes-Rodriguez, A., Waltman, L., & van Eck, N. J. (2016). Constructing bibliometric networks: A comparison between full and fractional counting. Journal of Informetrics, 10(4), 1178-1195. https://doi.org/10.1016/j.joi.2016.10.006

Price, D. J. D. S. (1963). Little science, big science. Columbia University Press. https://doi.org/10.7312/pric91844

Pritchard, A. (1969). Statistical bibliography or bibliometrics? Journal of Documentation, 25(4), 348-349.

Rousseau, R. (2014). Library science: Forgotten founder of bibliometrics. Nature,510(7504), 218. https://doi.org/10.1038/510218e

Scheidsteger, T., & Haunschild, R. (2023). Which of the metadata with relevance for bibliometrics are the same and which are different when switching from Microsoft Academic Graph to OpenAlex? Profesional de La Informacion, 32(2). https://doi.org/10.3145/epi.2023.mar.09

Schotten, M., el Aisati, M., Meester, W. J. N., Steiginga, S., & Ross, C. A. (2019). A brief history of Scopus: The world’s largest abstract and citation database of scientific literature. In F. J. Cantu-Ortiz (ed.), Research Analytics. Auerbach Publications. https://doi.org/10.1201/9781315155890-3

Seglen, P. O. (1997). Why the impact factor of journals should not be used for evaluating research. British Medical Journal, 314(7079), 314-497.  https://doi.org/10.1136/bmj.314.7079.497

Sengupta, I. N. (1992). Bibliometrics, informetrics, scientometrics and librametrics: An overview. Libri, 42(2), 75-98. https://doi.org/10.1515/libr.1992.42.2.75

The White House. (n.d). Office of Science and Technology Policy. https://www.whitehouse.gov/ostp/

Thelwall, M. (2017). Judit Bar-Ilan: Information scientist, computer scientist, scientometrician. Scientometrics, 113(3), 1235–1244. https://doi.org/10.1007/s11192-017-2551-3

Weinberger, M., & Zhitomirsky-Geffet, M. (2021). Diversity of success: Measuring the scholarly performance diversity of tenured professors in the Israeli academia. Scientometrics, 126(4), 2931–2970. https://doi.org/10.1007/s11192-020-03823-9

Yair, G., & Goldstein, K. (2020). The Annus Mirabilis paper: Years of peak productivity in scientific careers. Scientometrics, 124(2), 887–902. https://doi.org/10.1007/s11192-020-03544-z

Yair, G., Gueta, N., & Davidovitch, N. (2017).  The law of limited excellence: Publication productivity of Israel Prize laureates in the life and exact sciences. Scientometrics, 113(1), 299–311. https://doi.org/10.1007/s11192-017-2465-0

Yogev, A. (2000). The stratification of Israeli universities: Implications for higher education policy. Higher Education, 40(2), 183-201.