מאפיינים כמותיים לניבוי מעורבות של פוסטים לחיפוש עבודה בקבוצות פייסבוק

מאפיינים כמותיים לניבוי מעורבות של פוסטים לחיפוש עבודה בקבוצות פייסבוק

Quantitative characteristics for predicting engagement of job search posts in Facebook groups

סער רוזנטל
Saar Rozenthal

רבקה גרינברג
Rebeka Greenberg

גל יעבץ*
Gal Yavetz

שרה אלן
Sara Allen

שגיא אפרים אברהמוף
Sagie Efraim Abrhamoff

המחלקה למדעי המידע, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת בר-אילן
*המחבר האחראי על התקשורת: Gal.Yavetz@biu.ac.il

 להורדת המאמר

בחזרה לדף הבית 

תקציר

פייסבוק, מעבר להיותה רשת חברתית, נתפסת בעיני רבים ככלי מקצועי לחיפוש עבודה. אחת הדרכים המוכרות לאיתור משרה חדשה היא פרסום פוסט לחיפוש עבודה. מטרת מאמר זה היא לאתר את המאפיינים אשר יכולים לתרום להצלחת פוסט לחיפוש עבודה מבחינת שיעורי החשיפה והאינטראקציה. לשם כך, בוצע ניתוח תוכן כמותי לפוסטים (N = 346) אשר פורסמו בקבוצות ציבוריות בפייסבוק במהלך שנתיים (2021–2023). מאמר זה מבקש לבחון את הקשרים בין מאפייניו של פוסט לבין הצלחתו ברשת ולנסות לגבש מסקנות מתוך הקשרים האלו. בשל מגבלות המחקר הצלחת הפוסט מוגדרת לפי כמות האינטראקציות שהפוסט מקבל, ולא על פי הצלחה במציאת משרה בפועל. מערך המחקר כלל גיבוש וקידוד של מאפיינים איכותניים וכמותיים וכן ניתוח המאפיינים באמצעות סטטיסטיקה תיאורית והיסקית.

לפי הממצאים אין מאפיין בודד שיכול להבטיח את הצלחת הפוסט. עם זאת, נמצאו מספר מאפיינים שיכולים לתרום במידה מסוימת להצלחתו, ובהם כתיבה בשפה רשמית, חשיפה אישית מורחבת ופירוט המשרה מבוקשת. נמצא גם שבקשה לקבלת לייק או שיתופים אינה מועילה, ואפילו עשויה להזיק להצלחת הפוסט. מחקר זה מציע תרומה לתחום מתפתח זה, מכיוון שהוא אחד מהראשונים שנערכו על תוכן של פוסטים לחיפוש עבודה בפייסבוק, בניגוד למחקרים קודמים, אשר התבססו על ראיונות ושאלונים. מחקר זה יכול לשמש נקודת מוצא למחקרים עתידיים, הן מבחינת ספר הקידוד והן מבחינת הממצאים שהתגלו. נוסף לכך, מחפשי עבודה יכולים להיעזר בממצאי המחקר לשיפור שיעורי המעורבות והחשיפה של תכנים אלו.

 

Abstract

Many perceive Facebook not just for socializing, but also as a tool for job hunting. This study's goal is to identify features that boost success in job-seeking posts, measured by exposure and engagement. Analyzing 346 posts from public Facebook groups (2021-2023), we investigated the correlation between post characteristics and their performance. Success, in our context, was based on interaction levels, not job acquisition. The research process involved identifying, coding, and analyzing post features. No single feature guaranteed success, but formal language, detailed personal narratives, and job descriptions helped. Surprisingly, calls for likes or shares were counterproductive. This research adds to the developing field of job-search strategies on social media, being one of the first focusing on the content itself and not by using questionaries nor interviews. The findings provide a foundation for further research and practical tips for job seekers aiming for higher post visibility and engagement.

מבוא

החל משנת 2022 אנו עדים לשיעור פיטורים גבוה בענף ההייטק הישראלי (מץ, 2023). שיעור זה המשיך לעלות ביתר שאת מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" ומתקפת הטרור הרצחנית על ישראל באוקטובר 2023. מציאות זו של מחפשי עבודה רבים, אשר לעיתים מתמודדים על אותן משרות, מדגישה את הצורך בהתייעלות השיטות והאמצעים לחיפוש עבודה. עם התפתחות אמצעי הדיגיטל, מחפשי עבודה רבים החלו לחפש עבודה באמצעות הרשתות החברתיות. על פי נתונים שפורסמו באתר Zippia בחודש פברואר 2023, 57% ממחפשי העבודה בארצות הברית השתמשו במדיה חברתית לצורך חיפוש עבודה ו-84% מהארגונים מגייסים באופן קבוע דרך המדיה החברתית (Flynn, 2023). התלות הגוברת ברשתות החברתיות בתהליך חיפוש העבודה נובעת מתפיסתם ככלים יעילים לצורך זה ובחלק מהתחומים אפילו חסרי תחליף. פלטפורמות כמו "לינקדאין" (LinkedIn), המועדפת בשל יכולתה ליצור רשתות מקצועיות, ו"פייסבוק", הנפוץ לגיוס עובדים, מאפשרות למשתמשים לחשוף מידע מקצועי וליצור קשר עם מעסיקים פוטנציאליים. כך ניתן ליישם שיטות שונות ולהרחיב את אסטרטגיות חיפוש העבודה (Zhitomirsky‐Geffet & Bratspiess, 2015).

על רקע הנחות אלו, מחקר זה מבקש להתמקד בפוסטים (רשומות) לחיפוש עבודה שפורסמו בפייסבוק בשפה העברית בתקופת זמן של שנתיים שבין 2021 ל-2023. התמקדותנו בסוג זה של תכנים נובעת מפער תיאורטי שזיהינו בסקירת הספרות. הפער מצביע על כך כי מרבית המחקרים הקודמים אשר עסקו בחיפושי עבודה ברשתות החברתיות, התמקדו בביצוע ראיונות עומק ושאלונים עם משתמשים ברשתות לינקדאין או פייסבוק. מחקר זה ייחודי בשל העובדה שהוא מתמקד בתוכן עצמו, בדרכי ההצגה העצמית של מבקשי העבודה, בשפה שהם משתמשים בה, בתמונות ובמאפיינים רטוריים נוספים, כפי שיוצג בהמשך.

מתוך כך, הגדרת הבעיה שלנו תבחן מה הם המאפיינים היכולים לתרום להצלחה של פוסט לחיפוש עבודה בקבוצות פייסבוק. לצד שאלה זו ליוו אותנו במהלך המחקר מספר שאלות מנחות: כיצד נראה פוסט חיפוש עבודה מוצלח? אילו מרכיבים מופיעים בפוסט כזה? מהו אופן הכתיבה הנכון לשם כך? וכן, האם קיים קשר בין אופן כתיבת הפוסט לתחום העיסוק? במאמר זה נתחיל מסקירת ספרות על אודות מחקרים העוסקים ברשתות החברתיות כאמצעי לחיפוש עבודה ושימוש בתוכן ושיווק דיגיטלי לצורך זה. בשלב השני נציג את שיטת המחקר ואת שלבי הפעולה שננקטו. לאחר מכן נבקש להציג קשרים בין משתנים שונים וכן לבדוק את מידת החשיבות שלהם להצלחת הפוסט. לבסוף, נדון בממצאים וננסה להצביע על דרכי פעולה אשר יכולות להעיד על הדרכים לכתיבת פוסט חיפוש עבודה מוצלח.

סקירת הספרות

אחד ממאפייני העידן הדיגיטלי הוא שימוש נרחב ברשתות חברתיות וכלים מתווכי מחשב לצורכי תקשורת בין-אישית וחברתית (Ruparel et al., 2020). בשנים האחרונות הפכה המדיה החברתית לזירת תוכן מרכזית בחייהם של מיליוני בני אדם. בשנת 2022 יותר מ-4.59 מיליארד אנשים ברחבי העולם השתמשו במדיה חברתית, והמספר צפוי לגדול לכמעט שישה מיליארד בשנת 2027 (Dixon, 2023). כיום רשתות חברתיות משמשות בכל תחומי החיים, לרבות בידור, חברה, שיווק, גיוס וקשרי עבודה (To et al., 2022).

גיוס וחיפוש עבודה ברשת

המדיה החברתית שינתה את הדרכים שבהן מעסיקים, מחפשי עבודה ומגייסים מתקשרים זה עם זה. בעבר תהליך איתור המועמדים היה מסובך ודרש מימון, זמן ומאמץ לפרסום מודעות בלוחות ובאתרים ייעודיים. כיום, לעומת זאת, מעסיקים מוצאים במדיה החברתית דרך קלה יחסית לאיתור מועמדים מתאימים, תוך השקעה מינימלית של זמן ומשאבים בתהליך. עם הזמן הפכו הרשתות החברתיות למקום מפגש בלתי אמצעי בין הגורמים בשוק העבודה. רבים נטשו את הדרכים המסורתיות לחיפוש עבודה לטובת הרשתות, הואיל ושם נמצאה הגישה לרבים מהמגייסים והמשרות. מחפשי עבודה החלו לראות ברשתות החברתיות מקום שבו הם יכולים להפגין את השכלתם, את יכולותיהם המקצועיות ואת כישוריהם (Ruparel et al., 2020). כך, במחקר שביקש לבחון את תהליכי חיפוש העבודה אצל סטודנטים, נמצא כי עבור מרבית המשתתפים (61.2%) הצגה עצמית או ניהול המוניטין ברשתות החברתיות הם המרכיבים החשובים ביותר בתהליך חיפוש העבודה (Kajanová et al., 2017). ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים נוספים, שבהם נטען שחלק חשוב מתהליך חיפוש העבודה ברשתות החברתיות הוא בניית פרופיל אישי, שבאמצעותו ניתן להציג תחביבים ותחומי עניין במטרה ליצור רושם חיובי אצל מגייסים (Ruparel et al., 2020; To et al., 2022). מונח שראוי לציין בהקשר של יתרונות חיפוש עבודה ברשת הוא "מיקרו בלוגינג" (Microblogging). בושל וברגר ייחסו את המונח ליכולת לפרסם פוסטים או ציוצים עבור קבוצה של אנשים, וזאת ללא צורך לפנות לאדם ספציפי (Buechel & Berger, 2018). יכולת זו עשויה להסביר את רצונם של מחפשי עבודה לפרסם פוסט לחיפוש עבודה; פרסום הפוסט מאפשר חשיפה למעסיקים רבים, וזאת מבלי לפנות באופן ספציפי לאדם מסוים ובאופן תמציתי ומדויק ככל הניתן, על מנת לעמוד במגבלת המילים אשר נהוגה ב-X (לשעבר "טוויטר") ואף אומצה כנורמת התנהגות של משתמשים ברשתות נוספות, כמו פייסבוק.

באופן כללי ניתן להבחין בהבדלים מהותיים בהרגלי שיתוף המידע מצד מבקשי עבודה ומועמדים בין הרשתות השונות. כך עלה מעבודתם של ז'יטומירסקי-גפת וברטשפייז (Zhitomirsky-Geffet & Bratspiess, 2016), שהתבססה על העברת שאלון בן 40 פריטים ל-231 מועמדים בגילים שונים. המחקר מצא כי משתמשים משתפים מידע אישי, כדוגמת השכלה ומקומות עבודה קודמים, באופן גלוי ופתוח הרבה יותר בלינקדאין מאשר בפייסבוק, זאת במטרה אסטרטגית של בניית קשרים ואיתור הזדמנויות תעסוקה. נתון זה מעניין במיוחד, משום שדווקא בפייסבוק שיתוף המידע האישי נעשה במטרה לענות על צורך של גאווה, הישגיות וקשרים חברתיים (Zhitomirsky-Geffet & Bratspiess, 2016).

רשת פייסבוק

על פי מחקרם של תו ועמיתים (To et al., 2022), אחד הגורמים המובילים אשר תרמו למיצובן של רשתות חברתיות כפלטפורמה מקצועית, הוא הנטייה של אנשים לבצע השוואות עם חבריהם ולחקות את פעולותיהם ברשתות החברתיות. כאשר אנשים זיהו שחבריהם משתמשים ברשתות אלו ככלי לחיפוש עבודה, הם החלו לנהוג באותו אופן. עם הזמן יותר ויותר אנשים תפסו את הרשת כהזדמנות מקצועית ולא רק כרשת חברתית. בין הפעולות המקצועיות שננקטו היו ביצוע מחקר על אודות החברה המבוקשת ובניית פרופיל אישי במטרה להגביר את הסיכוי למציאת משרה (To et al., 2022). עוד עולה כי בכל הקשור לחיפוש עבודה משתנים דמוגרפיים וסוציו-כלכליים של משתמשים יכולים להשפיע על אופן השימוש בפייסבוק בפרט וברשתות חברתיות בכלל. כך לדוגמה, במחקר קודם נמצא כי צעירים מתחת לגיל 30, בעלי הכנסה נמוכה וללא השכלה אקדמית נוטים יותר להשתמש בפייסבוק ככלי לחיפוש עבודה. זאת בהשוואה למשתמשים מבוגרים יותר, בגילי 30 ומעלה, בעלי הכנסה והשכלה גבוהות יותר – אלה נוטים להעדיף את השימוש בלינקדאין לצורך מטרות אלו (Zhitomirsky‐Geffet & Bratspiess, 2015). מעבר למשתנים דמוגרפיים כלליים של גיל, הכנסה והשכלה, גם להשתייכות לקבוצה אתנית יש קשר לאופני השימוש ברשתות החברתיות (Zhitomirsky-Geffet & Weic, 2021). המחקר של ז'יטומירסקי-גפת ווויס התבסס על העברת שאלונים ל-120 משתמשים ברשתות חברתיות משלוש קבוצות אתניות שונות בישראל: יהודים, ערבים-מוסלמים ודרוזים, ומהממצאים עלו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בכל הקשור לחשיפה וגילוי מידע לצורכי חיפוש עבודה והזדמנויות תעסוקתיות. לדוגמה, בני העדה הדרוזית נטו לשתף יותר מידע אישי ומקצועי משתי הקבוצות הנוספות. נוסף לכך, בני העדה הערבית-מוסלמית ובני העדה הדרוזית נטו להעדיף את השימוש בפייסבוק כאמצעי לקשר עם בני קבוצות נוספות בכל הקשור לבניית הרשת העסקית או התעסוקתית שלהם (Zhitomirsky-Geffet & Weic, 2021).

פוסטים (רשומות) כאמצעי לחיפוש עבודה

גוף הידע המצומצם העוסק בפרסום אקטיבי של מועמדים ויחידים ברשתות החברתיות שואב את כוחו מעולמות התוכן והמחקר של שיווק דיגיטלי. ניתן לציין לדוגמה את מחקרם של בופרד ופאפאסבה (Buffard & Papasava, 2020), אשר ביקש לבדוק כיצד מותגים ממנפים רגשות במדיה החברתית וכיצד הדבר משפיע על התנהגות הצרכנים. הם גילו שקורא עשוי להתחבר יותר לפוסט הפונה אל הרגש, אם מדובר בפוסט הכתוב בשפת האם של אותו קורא. לעומת זאת, הם מצאו כי קורא עשוי להתחבר יותר לפוסט רציונלי, כאשר מדובר בפוסט שכתוב בשפה שאינה שפת האם שלו וכשטעמי השפה אינם ברורים דיים עבורו. יתרה מכך, באותו מחקר נמצא כי ככל שאדם מבוגר יותר, כך הוא יותר מבסס את החלטותיו על הרגש, ולכן סביר יותר שיתחבר לפוסטים רגשיים. בהתבסס על מחקר זה, מתקבל על הדעת כי היעילות של פוסטים תלויה באופן משמעותי בזהות הקוראים. מחקר נוסף שבדק את היעילות של פוסטים שיווקיים הוא מחקרם של לי וזי (Li & Xie, 2020), שעסק במעורבות המשתמשים לפוסטים הכוללים תמונות ב-X ובאינסטגרם. המחקר התבסס על מערכי נתונים שנלקחו מחברות תעופה וחברות רכבי ספורט. תוצאות המחקר הצביעו על שיעור חיובי גבוה של מעורבות מצד הקוראים בפוסטים שכללו תמונה. זאת ועוד, הם זיהו כי פוסטים שהכילו תמונה באיכות גבוהה הובילו למידת מעורבות גבוהה אף יותר. ברשת X המשתמשים הגיבו במיוחד לתמונות שכללו פנים אנושיות. ממחקר זה עולה כי במקרים מסוימים תוכן הכולל תמונה יכול לסייע בהגברת המעורבות של המשתמשים לפוסט.

היבט אחר נבדק במחקר על השפעות של הכללת הומור בפוסטים פוליטיים (Heiss & Matthes, 2021). החוקרים גילו כי אנשים שנתקלו באקראי בפוסטים פוליטיים הומוריסטיים, הגיבו לכך באופן חיובי. פירוש הדבר שפוסטים אלו הגבירו בהצלחה את המידה שבה המשתמשים חשבו במודע על הפוסט. עם זאת, יש לציין כי אנשים שהשתמשו באופן קבוע במדיה החברתית כמקור חדשותי, לא העריכו את הכללת ההומור בתוך הפוסטים הפוליטיים (Heiss & Matthes, 2021).

באופן כללי ניתן לראות כי פוסטים המכילים מידע ישיר וברור, ללא שימוש בציניות ובמטאפורות, זוכים לשיעורי מעורבות גבוהים יותר מצד משתמשים (Hollenbaugh & Ferris, 2015). הדבר נכון גם למחפשי עבודה ברשתות החברתיות, אשר מתבססים על "כנות אסרטיבית" על ידי הצגה של כישוריהם, הרקע שלהם ופירוט מפורש של המשרה שהם מעוניינים בה (Myers et al., 2021). על מנת להבין מה מאפייני הרקע אשר יכולים לתרום לגילוי העצמי ולכנות של מחפשי עבודה ברשתות חברתיות, אל אוירידי ועמיתיה (El Ouirdi et al., 2015) בחנו את תפיסותיהם של 3,374 משתמשים באיטליה לגבי חיפוש עבודה ברשת והצגה עצמית. החוקרים מצאו כי קיים קשר מובהק בין מסוגלות עצמית (לדוגמה היכולת של אינדיבידואל לקבל שליטה ולבצע שינוי בחייו) לבין מידת החשיפה או השיתוף העצמי ברשתות החברתיות.

לסיכום, כפי שעולה מתוך סקירה זו, ניתן לזהות מאפיינים פנימיים שונים – מסוגלות עצמית, אסרטיביות, כנות או מאפיינים דמוגרפיים – אשר קשורים לדרכי ההצגה של מועמדים לעבודה ברשתות חברתיות בפרט ולמשתמשים ברשתות בכלל. עם זאת, ניתן לזהות פער בספרות הנוגע דווקא למשתנים החיצוניים המאפיינים את אופן ההצגה של הבקשות האקטיביות לחיפוש עבודה, כדוגמת מאפייני שפה, פירוט כישורים, בקשות מפורשות ועוד. מחקר זה ינסה לגשר על הפער באמצעות ניתוח תוכן מעמיק של פוסטים לחיפוש עבודה בקבוצות פייסבוק ציבוריות.

שאלות המחקר

על בסיס סקירת הספרות, אנו מאמינים כי שאלות המחקר להלן חשובות ונדרשות למענה על הפער התיאורטי הקיים בספרות המחקר.

שאלת מחקר 1: מה הם המאפיינים הקשורים בהצלחה של פוסט לחיפוש עבודה בקבוצות פייסבוק?

שאלת מחקר 2: האם קיימים אופני כתיבה של פוסטים לחיפושי עבודה שמתאימים למשימה ויכולים לשפר את הצלחתם? כמו כן, האם קיים קשר בין אופן כתיבת הפוסט לתחום העיסוק?

מתודולוגיה

שיטת המחקר

שיטת המחקר שנבחרה הינה ניתוח תוכן כמותי. שיטה זו מתיימרת לגבור על בעיות הקיימות במחקר הכמותי המסורתי, כגון נטייה להכללת יתר בסקרים ובשאלונים, ובד בבד מאפשרת לבצע בדיקות הניתנות לחזרתיות. תהליך המחקר מצריך בנייה של מערך משתנים שיכול להתבסס על מחקרים קודמים ו/או על מרכיבים כמותיים ואיכותניים מתוך הנתונים. לאחר מכן מתבצע קידוד למדגם על פי המשתנים שנבחרו ולבסוף נעשית הסקת תובנות.

איסוף הנתונים וגיבוש המדגם

בשלב הראשון אוחזרו 1,259 פוסטים באמצעות התוכנה CrowdTangle. תוכנה זו מאפשרת לבצע אחזור לפוסטים מתוך קבוצות ציבוריות בפייסבוק ולהציג מידע רב עבור כל פוסט, כגון כמות אינטראקציות (לייקים, תגובות, שיתופים וסימוני רגש), תוכן, סוג, שעת יצירה, שם הקבוצה שבה פורסם, כמות הלייקים בקבוצה בעת יצירתו וקישור (לינק) המופיע בתוכן. אחזור הפוסטים נעשה על ידי סינון הצירוף "פוסט חיפוש עבודה" בפוסטים שהתפרסמו בטווח זמן של שנתיים, החל מ-1.1.2021 עד ה-1.1.2023. בחרנו בתקופת זמן זו במטרה לקבל תמונת מצב עדכנית ומייצגת. הנתונים שאוחזרו יוצאו לטבלה בקובץ מסוג CSV, כך שכל רשומה בטבלה ייצגה פוסט. בשלב השני סיננו פוסטים לא רלוונטיים, דהיינו פוסטים שלא עסקו בחיפוש עבודה או עסקו בנושא המחקר ישירות. לאחר סינון זה נותרו בטבלה 932 רשומות. לאחר מכן אותרו ונמחקו פוסטים כפולים (הנובעים משיתופים של הפוסט המקורי), כאשר הפוסט שהושאר הוא הישן ביותר. לאחר צמצום זה נותרו 445 פוסטים. בשלב הקידוד וכתיבת הטבלה המנחה לקידוד (Codebook) נתגלו עוד כ-100 פוסטים כפולים, וגם אלה נמחקו. בסוף התהליך נותרו 346 פוסטים, והם מהווים את המדגם במחקר זה.

קידוד

גיבוש המאפיינים

בחירת המאפיינים נעשתה בתהליך חוזר: מעבר ראשוני על הפוסטים והמידע הנלווה להם הוביל לגיבושה של רשימת מאפיינים ראשונית, ובמהלך הקידוד עברה הרשימה שינויים והתאמות עד שגובשה סופית. על כן, בחירת המאפיינים התבססה על יכולתם לספק תובנות רלוונטיות עבור מפרסמי הפוסטים, כגון אורך כתיבה מומלץ או כדאיותו של השיתוף האישי. נוסף לכך, באמצעות השימוש בסטטיסטיקה תיאורית יכולנו לבודד ולאתר את המשתנים הבולטים והשכיחים ביותר במדגם ולהתמקד בהם בסטטיסטיקה ההיסקית.

קידוד המאפיינים האיכותניים

במחקר זה המאפיינים האיכותניים הם משתנים בלתי תלויים אשר יכולים להשפיע על הצלחת הפוסט. כל הרשומות במדגם עברו קידוד ידני על פי המאפיינים הללו. כמו כן, הקידוד התבצע באופן בינארי, כלומר לפי 1 או 0, בטבלת עזר שהוכנה מראש לקידוד על ידי שניים מן המחברים.

לוח 1. כלל המאפיינים האיכותניים במחקר

שם המאפיין	תיאור
שימוש בהומור	שימוש בהלצה, בציניות או בהתחכמות, בניסיון לבדח את הקוראים.
בקשה/דרישה לא לעבור הלאה	בקשה או דרישה לעצור ולא לדפדף לפוסט הבא, מכל סיבה שהיא.
פנייה אישית לעזרה במציאת עבודה	בקשה מפורשת ואישית לעזרה במציאת עבודה. לדוגמה: "אשמח לעזרתכם במציאת התפקיד הבא שלי".
תיק עבודות/תוצר	צירוף קישורים, תמונות או סרטונים, המשמשים להצגת תיק עבודות או התוצר של מפרסם הפוסט. לדוגמה: הכללת סרטון המציג פרויקט רלוונטי או צירוף של קישורים, כגון עמוד ה-Github של מפרסם הפוסט.
שיתוף אישי	הכללת פרטים אישיים שאינם הכרחיים או קשורים ישירות למשרה המבוקשת. לדוגמה: חשיפת גיל או מצב משפחתי.
שיתוף אישי רחב	חשיפה מורחבת ואישית שאינה הכרחית או קשורה ישירות למשרה המבוקשת. לדוגמה: שיתוף סיפור אישי על הגורמים שהובילו לכתיבת הפוסט. הערה: פוסטים הכוללים מאפיין זה כוללים בהכרח גם את המאפיין "שיתוף אישי".
שיתוף אישי עצוב	הכללת מידע אישי שיכול לעורר בקוראים חמלה והזדהות עם מפרסם הפוסט. לדוגמה: פירוט על אודות פיטורים, מצב בריאותי ירוד או טרגדיה אישית. הערה: פוסטים הכוללים מאפיין זה כוללים בהכרח גם את המאפיין "שיתוף אישי".
תמונה אישית	צירוף תמונה שבה מופיע מפרסם הפוסט.
פירוט משרה מבוקשת	פירוט על המשרה המבוקשת.
פירוט ניסיון תעסוקתי	פירוט הניסיון התעסוקתי של מפרסם הפוסט. הערה: פוסטים שבהם פירוט הניסיון לא היה רלוונטי למשרה המבוקשת נכללים גם הם תחת מאפיין זה.
פירוט יכולות טכניות (hard skills)	פירוט יכולות טכניות רלוונטיות למשרה המבוקשת. לדוגמה: מומחיות בתוכנת "פוטושופ", בתוכנת "אקסל" או בשפת תכנות מסוימת.
פירוט יכולות אישיות (soft skills)	פירוט יכולות אישיות או תכונות אופי. לדוגמה: מוטיבציה גבוהה.
בקשה לקבלת חשיפה (שיתופים/לייקים)	בקשה לקבלת שיתופים או לייקים לצורך הגברת החשיפה.
פוסט בשפה רשמית	ניסוח במשלב לשוני בינוני-גבוה וללא שימוש בסלנג. הערה: השימוש במילות פתיחה כגון "היי" או "אהלן" לא הכריע שהפוסט אינו בשפה רשמית, שכן שימוש זה נחשב למקובל.

 

קידוד המאפיינים הכמותיים

המאפיינים הכמותיים חולקו לשתי קבוצות: מאפיינים תלויים אשר מעידים על הצלחת הפוסט, ומאפיינים בלתי תלויים אשר יכולים לתרום להצלחתו. כמו כן, מרבית המאפיינים הכמותיים נלקחו מתוך המאפיינים שהופיעו בקובץ הנתונים, אך ישנם מספר מאפיינים שקודדו ידנית, על מנת להעשיר את התיאור האיכותני.

 

לוח 2. כלל המאפיינים הכמותיים במחקר

שם המאפיין	הסבר
	א. מאפיינים המעידים על הצלחה (תלויים)
מספר אינטראקציות כולל	סך המעורבות הכולל שהפוסט קיבל, לרבות לייקים, תגובות, שיתופים וסימוני רגש.
לייקים	מספר סימוני ה"לייק" שקיבל הפוסט.
תגובות	מספר התגובות שקיבל הפוסט.
שיתופים	מספר הפעמים שהפוסט שותף.
סימון רגש "אהבה"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "אהבה" (Love).
סימון רגש "וואו"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "וואו" (Wow).
סימון רגש "צחוק"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "צחוק" (Ha-ha).
סימון רגש "עצב"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "עצב" (Sad).
סימון רגש "כעס"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "כעס" (Angry).
סימון רגש "אמפתיה"	מספר הפעמים שהפוסט קיבל סימוני רגש מסוג "אמפתיה" (Care).
יותר מ-10 תגובות	מאפיין בינארי המציין אם הפוסט קיבל יותר מ-10 תגובות או לא. הערה: מאפיין זה מבוסס על המאפיין "תגובות".
יותר מ-20 אינטראקציות	מאפיין בינארי המציין אם הפוסט קיבל יותר מ-20 אינטראקציות או לא. הערה: מאפיין זה מבוסס על המאפיין "מספר אינטראקציות כולל".
	ב. מאפיינים המנבאים הצלחה (בלתי תלויים)
מכיל תיאור	פוסטים הכוללים רקע מעוצב שעליו נכתב טקסט.
מכיל קישור	פוסטים המכילים קישור אחד או יותר.
כמות לייקים בקבוצה	כמות הלייקים שהיו בקבוצה בעת יצירת הפוסט. הערה: כמות הלייקים מציינת את מספר העוקבים בקבוצה.
אורך הטקסט והתיאור	סך התווים בפוסט, לרבות התיאור והקישורים.
שעת יצירת הפוסט	שעת הפרסום של הפוסט.
שילוב אימוג'ים בפוסט	מאפיין בינארי המציין אם הפוסט כלל אימוג'ים או לא.
שם הקבוצה *	מאפיין זה הוא מאפיין קטגורי המייצג את שם הקבוצה שבה פורסם הפוסט. הערה: המאפיין סווג ככמותי מכיוון שהערכים בו הומרו למספרים לצורך ניתוח הנתונים.
סוג הפוסט	מאפיין זה הינו מאפיין קטגורי המתאר את סוגי הפוסטים שהופיעו במדגם. סוגים אפשריים: סטטוס, תמונה, וידאו, קישור. הערה: המאפיין סווג ככמותי מכיוון שהערכים בו הומרו למספרים לצורך ניתוח הנתונים.
תחום עיסוק	מאפיין זה הינו מאפיין קטגורי המתאר את תחום העיסוק המבוקש של מפרסם הפוסט.   ערכים אפשריים: פיתוח. הייטק טכנולוגי אחר – משרה בתחום ההייטק שאינה פיתוח, לרבות אבטחת מידע, בדיקת תוכנה (QA) או אנליסט נתונים. שירות לקוחות, משאבי אנוש (HR), גיוס, מכירות וניהול משרד. תוכן (שיווק, תקשורת או סושיאל) – מקצועות העוסקים ביצירת תוכן. מקצועות טיפוליים/חינוך. פיננסי/כלכלה. אחר – תחום עיסוק אשר לא נכלל ברשימה. הערה: המאפיין סווג ככמותי מכיוון שהערכים בו הומרו למספרים לצורך ניתוח הנתונים.

 

בדיקת מהימנות

לשם בדיקה והערכת מהימנות הקידוד עבור משתני הקידוד שניים מן המחברים ערכו בדיקת מהימנות על מדגם אקראי (N = 100) של כשליש מכמות הפוסטים (Inter-coder reliability). לצורך כך בוצע קידוד כפול (Double-Coding) למשתנים האיכותניים במחקר. תוצאות הבדיקה הצביעו על מהימנות גבוהה ואלפא של קרינפדורף הייתה מספקת. עבור "שימוש בהומור" האלפא עמדה על 0.82, "שיתוף אישי" על 0.87, "פירוט יכולות טכניות" על 0.79, "הכללת תיק עבודות" על 0.86, "בקשה לקבלת חשיפה" על 0.88, ב"פירוט משרה מבוקשת" האלפא עמדה על 0.91 ובנוגע ל"שיתוף אישי עצוב" האלפא הייתה 0.82. ההסכמה בנוגע לשימוש באימוג'ים או תמונות אישיות הייתה הגבוהה מכולן ואלפא של קרינפנדורף הייתה 1 (הסכמה מוחלטת).

ניתוח הנתונים

לאחר מכן המרנו את הנתונים לקובץ SPSS (v.26), ובו הרצנו את הניתוחים הסטטיסטיים לבדיקת שאלות המחקר. במשתנים הבלתי תלויים "תחום עיסוק" ו"סוג הפוסט" אוחדו הקבוצות הקטנות לתוך קבוצות גדולות מתאימות בעלות משמעות דומה כדי ליצור משתנים עם גודל קבוצות מתאים לניתוח. המשתנה התלוי "סה"כ הצלחה" חושב כסכום הלייקים, הפוסטים והתגובות. לאחר מכן, כל ארבעת המשתנים התלויים (לייקים, תגובות, שיתופים וסה"כ הצלחת הפוסט) חושבו כאחוז מתוך גודל הקבוצה, לצורך השוואה ביניהם. בשלב השני הרצנו מבחני נורמליות על המשתנים הכמותיים. לאחר מכן הוחלט על המבחנים הסטטיסטיים המתאימים כדי לבדוק את שאלות המחקר. מתאמי ספירמן בדקו את הקשרים בין המשתנים התלויים לבין גודל הקבוצה שבה פורסם הפוסט. מבחני מאן וויטני (Mann–Whitney U test) הורצו כאשר המשתנה הבלתי תלוי הכיל שתי קטגוריות ומבחני קרוסקל וואליס (Kruskal–Wallis) הורצו במקרה של שלוש קטגוריות ומעלה. לסיום נבחן המודל הכולל של המחקר בעזרת רגרסיה בשיטת מודלים לינאריים מוכללים.

ממצאים

סטטיסטיקה תיאורית של המאפיינים

לוח 3. סטטיסטיקה תיאורית עבור כלל המאפיינים (N = 346)

	כמות (n)	%	ממוצע	סטיית תקן	חציון	מקסימום
	א. מאפיינים המעידים על הצלחה (תלויים)
מספר אינטראקציות כולל	272.00	78.61	7.97	11.50	4.00	88.00
לייקים	237.00	68.48	3.79	6.78	2.00	68.00
תגובות	201.00	58.09	3.82	5.84	1.00	34.00
שיתופים	29.00	8.38	0.16	0.90	0.00	12.00
סימון רגש "אהבה"	34.00	9.83	0.16	0.64	0.00	7.00
סימון רגש "וואו"	3.00	0.87	0.01	0.13	0.00	2.00
סימון רגש "צחוק"	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00
סימון רגש "עצב"	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00
סימון רגש "כעס"	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00	0.00
סימון רגש "אמפתיה"	6.00	1.73	0.03	0.22	0.00	3.00
יותר מ-10 תגובות	43.00	12.43	0.12	0.33	0.00	1.00
יותר מ-20 אינטראקציות	35.00	10.12	0.10	0.30	0.00	1.00
	ב. מאפיינים המנבאים הצלחה (בלתי תלויים)
שימוש בהומור	32.00	9.25	0.09	0.29	0.00	1.00
בקשה/דרישה לא לדפדף	15.00	4.34	0.04	0.20	0.00	1.00
פנייה אישית לעזרה במציאת עבודה	63.00	18.21	0.18	0.39	0.00	1.00
תיק עבודות	55.00	15.90	0.16	0.37	0.00	1.00
שיתוף אישי	189.00	54.62	0.55	0.50	1.00	1.00
שיתוף אישי רחב	37.00	10.69	0.11	0.31	0.00	1.00
שיתוף אישי עצוב	10.00	2.89	0.03	0.17	0.00	1.00
תמונה של המועמד	29.00	8.38	0.08	0.28	0.00	1.00
פירוט משרה מבוקשת	253.00	73.21	0.73	0.44	1.00	1.00
פירוט ניסיון תעסוקתי	166.00	47.98	0.48	0.50	0.00	1.00
פירוט יכולות טכניות	206.00	59.54	0.6	0.49	1.00	1.00
פירוט יכולות אישיות	211.00	60.98	0.61	0.49	1.00	1.00
שילוב אימוג'ים	149.00	43.06	0.43	0.50	0.00	1.00
בקשה לקבלת חשיפה (שיתופים/לייקים)	109.00	31.50	0.32	0.47	0.00	1.00
פוסט בשפה רשמית	19.00	5.49	0.05	0.23	0.00	1.00
מכיל תיאור	35.00	10.12	0.10	0.30	0.00	1.00
מכיל קישור	106.00	30.64	0.31	0.46	0.00	1.00
כמות לייקים בקבוצה	346.00	100.00	27,551.99	34,218.88	13,058.50	312,282.00
אורך הטקסט והתיאור	346.00	100.00	680.16	443.71	587.00	3,281.00
	שם הקבוצה		תחום עיסוק		סוג הפוסט
סך הקטגוריות עבור כל מאפיין קטגורי	133.00		7.00		5.00

 

מהתיאור הסטטיסטי עבור המאפיינים התלויים (לוח 3א) עולה כי רוב הפוסטים קיבלו לפחות לייק אחד (68.48%) ולפחות תגובה אחת (58.09%). עם זאת, פחות מעשירית מהפוסטים זכו לשיתוף (8.38%) או לסימון רגש "אהבה" (9.83%). נוסף לכך, שיעור הפוסטים שקיבלו "יותר מ-10 תגובות" או "יותר מ-20 אינטראקציות" היה נמוך ועמד על 12.43% ו-10.12% בהתאמה. פרט לכך, לא נמצאו פוסטים שכללו סימוני רגש מסוג "צחוק", "עצב" או "כעס". משום כך, מאפיינים אלו לא יזכו להתייחסות בהמשך הממצאים. באופן כללי, קצת יותר מחמישית מהפוסטים לא קיבלו אינטראקציות כלל (21.39%), וזאת אף שמספר האינטראקציות הממוצע לכל פוסט עמד על 7.97.

מהתיאור הסטטיסטי עבור המאפיינים הבלתי תלויים (לוח 3ב) עולה כי קצת מעל מחצית מהפוסטים כללו שיתוף אישי (54.62%) ורק כעשירית מהפוסטים הכילו שיתוף אישי רחב (10.69%). כמו כן, שלושת המאפיינים האיכותניים השכיחים ביותר היו "פירוט משרה מבוקשת" (73.21%), "פירוט יכולות אישיות" (60.98%) ו"פירוט יכולות טכניות" (59.54%). לעומת זאת, שלושת המאפיינים האיכותניים הנדירים ביותר היו "שיתוף אישי עצוב" (2.89%), "בקשה/דרישה לא לעבור הלאה" (4.34%) ו"פוסט בשפה רשמית" (5.49%).

פרט לכך, הנתונים מתוך תרשים 4 מראים כי הרוב המוחלט של מפרסמי הפוסטים חיפשו עבודה בתחומי ההייטק (66.18%). כמו כן, הנתונים מתרשים 5 מראים כי הפוסטים השכיחים ביותר היו מסוג "Status" (68.21%) ולאחר מכן מסוג "Photo" (17.05%).

 

תרשים 4. התפלגות המאפיין הקטגורי "תחום עיסוק" על פי הקידוד הידני. השיעור והכמות (n) של הפוסטים שסווגו לכל תחום מופיעים מעל העמודות.

 

 

תרשים 5. התפלגות המאפיין הקטגורי "סוג הפוסט" על פי הקידוד הידני. השיעור והכמות (n) של הפוסטים בכל סוג מופיעים מעל העמודות. שמות הסוגים הם השמות המקוריים מתוך קובץ הנתונים. 

בחינת הקשר בין גודל הקבוצה להצלחת הפוסט

ראשית, כדי לבדוק אם מתקיימים קשרים בין משתני המחקר התלויים – לייקים, תגובות, שיתופים והצלחת הפוסט בסך הכול – לבין גודל קבוצת הפייסבוק שבה פורסם הפוסט, ערכנו מתאמי ספירמן למשתנים א-פרמטריים. לוח 4 מציג את מטריצת המתאמים.

לוח 4. מטריצת מתאמי ספירמן בין משתני המחקר (N = 346)

 

	משתנה	1	2	3	4	5
1	לייקים	--
2	תגובות	.531**	--
3	שיתופים	.221**	.190**	--
4	סה"כ הצלחה	.738**	.665**	.203**	--
5	גודל הקבוצה	.103	.202**	.024	-.279**	--

* p<0.5. **p<.01.

מלוח 4 עולה כי קיים קשר חיובי מובהק בין מספר התגובות לפוסט לבין גודל קבוצת הפייסבוק שבה הוא פורסם (r=.202, p<0.01). אולם, נמצא כי קיים קשר שלילי מובהק בין הצלחת הפוסט בסך הכול לבין גודל הקבוצה (r=-.279, p<0.01). עוד עולה כי לא נמצא קשר בין מספר הלייקים והשיתופים שקיבל הפוסט לבין גודל הקבוצה.

בחינת הקשר בין המאפיינים להצלחת הפוסט ברשתות החברתיות

כדי לבחון את ההבדלים בין מחפשי העבודה שהשתמשו בטכניקות מסוימות לקידום הפוסט שהעלו לבין אלו שלא השתמשו בטכניקות אלו והשפעתן על משתני המחקר התלויים – לייקים, תגובות, שיתופים וההצלחה של הפוסט בסך הכול, ערכנו מבחני מאן-וויטני (Mann–Whitney U test) למשתנים א-פרמטריים. בלוח 5 ניתן לראות את תוצאות הבדלים אלו.

מלוח 5 עולה כי נמצאו הבדלים מובהקים בין מחפשי העבודה שהשתמשו בשיתוף אישי (Z=3.079, p<0.01), שיתוף אישי רחב (Z=2.456, p<0.05), פירוט יכולות אישיות (Z=2.562, p<0.05) ושפה רשמית (Z=2.943, p<0.01) כטכניקות לקידום הפוסט לבין אלו שלא השתמשו בהן – השימוש בטכניקות אלה מעלה את מספר הלייקים של הפוסט.

עוד עולה כי יש הבדל מובהק במספר התגובות לפוסט בין פוסטים הכתובים בשפה רשמית ובין אלו שלא (Z=4.043, p<0.01) – השימוש בשפה רשמית מעלה את מספר התגובות לפוסט. בניגוד לכך, נמצא כי השימוש בבקשה לשתף או לעשות לייק לפוסט מוריד באופן מובהק את מספר התגובות (Z=-4.999, p<0.01).

 

טכניקה			לייקים		תגובות		שיתופים			סה"כ הצלחה
		N	M Rank	Z	M Rank	Z		M Rank	Z	M Rank	Z
הומור	כן	32	195.30	1.321	156.92	-1.024		180.72	.892	190.00	.984
	לא	314	171.28		175.19			172.76		171.82
בקשה לא לדפדף	כן	15	188.67	.613	138.70	-1.433		170.33	-.261	167.50	-.239
	לא	331	172.81		175.08			173.64		173.77
פנייה אישית לעזרה	כן	63	185.61	1.084	169.59	-.357		172.73	-.141	180.64	.630
	לא	283	170.80		174.37			173.67		171.91
תיק עבודות	כן	55	188.99	1.278	157.98	-1.305		177.55	.681	156.65	-1.369
	לא	291	170.57		176.43			172.74		176.69
שיתוף אישי	כן	189	188.29	**3.079	178.85	1.135		175.56	.876	183.11	*1.971
	לא	157	155.70		167.06			171.02		161.93
שיתוף אישי רחב	כן	37	210.89	2.456*	179.99	.434		178.18	.626	194.59	1.364
	לא	309	169.02		172.72			172.94		170.97
שיתוף אישי עצוב	כן	10	184.00	.344	143.85	-.990		194.20	1.383	147.60	-.835
	לא	336	173.19		174.38			172.88		174.27
תמונה אישית	כן	29	201.41	1.602	153.28	-1.183		195.69	2.599**	189.95	.930
	לא	317	170.95		175.35			171.47		172.00
פירוט משרה מבוקשת	כן	253	176.66	.990	175.21	.547		175.42	1.228	180.20	2.066*
	לא	93	164.90		168.84			168.27		155.26
פירוט ניסיון	כן	166	170.66	-.518	174.73	.228		176.83	1.239	176.99	.626
	לא	180	176.12		172.37			170.43		170.28
פירוט יכולות טכניות	כן	206	175.33	.422	168.86	-1.089		168.97	-2.128*	165.30	-1.858
	לא	140	170.80		180.33			180.17		185.56
פירוט יכולות אישיות	כן	211	184.30	2.562*	174.61	.269		172.97	-.255	179.74	1.458
	לא	135	156.62		171.76			174.32		163.74
שימוש באימוג'ים	כן	149	172.61	-.147	167.20	-1.060		178.80	1.784	171.94	-.253
	לא	197	174.17		178.26			169.49		174.68
בקשה ללייק או שיתוף	כן	109	173.72	0.028	135.39	-4.999**		171.63	-.490	158.86	-1.855
	לא	237	173.40		191.03			174.36		180.23
שפה רשמית	כן	19	237.82	2.943**	260.21	4.043**		176.89	.317	233.50	2.703**
	לא	327	169.76		168.46			173.30		170.01

* p<0.5. **p<.01.