ישראל על המפה: פרויקט "מפת הספריות בעולם" של IFLA

מאת ד"ר לין פורת, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה*

פורסם ב-19/06/2019

 להורדת המאמר

בחזרה לגיליון 14

תקציר

במאמר זה מוצגים פרויקט "מפת הספריות בעולם" של איפל"א ואופן יישומו בישראל. זאת במטרה לסקור את המידע, להאיר את התחומים הבעייתיים ולהמליץ על פעולות לתיקון. המאמר מתאר תהליך של איסוף נתונים על ספריות וספרנות בישראל שבוצע בשנת 2018, ומציג את הממצאים כפי שהם מופיעים באתר של המפה באופן הבא: סקירה כללית על הספריות בישראל והישגים נבחרים, מדדי ביצוע, ארגונים מקצועיים ותומכי ספריות, מדיניות וחוקים, השכלה ואירועים.

Abstract

This article presents IFLA's "Library Map of the World (LMW)" project and its application in Israel. It aims to review the data, highlight the problematic areas, and recommend corrective actions. The article describes how data on Israeli libraries and librarianship were collected in 2018, and presents the findings as they appear on the LMW website as follows: Overview of Israeli libraries and selected achievements, Metrics, Professional and support organisations, Policy and legislation, and Education and events.

 

ישראל על המפה: פרויקט "מפת הספריות בעולם" של IFLA

הפרויקט "מפת הספריות בעולם" (Library Map of the World, IFLA, 2018) ויישומו בישראל מוצגים במאמר זה. המאמר כולל סקירה מקיפה על הספריות והספרנות כפי שהיא נמסרה לאיפל"א, דיון על החסרים בתחום והמלצה על פעילויות מתקנות. הפרויקט הוא יוזמתו של IFLA (International Federation of Library Associations and Institutions) הגוף הבינלאומי המייצג את האינטרסים של ספריות ושל המשתמשים בהן, ואת הקול הגלובלי של מקצועות הספרנות והמידענות. המפה היא כלי סטטיסטי על ספריות בעולם, והיא מספקת נתונים השוואתיים על הספריות לפי אזורים גאוגרפיים. כדי להציג את הפוטנציאל של תחום הספרנות העולמית, המפה כוללת את כל סוגי הספריות: ספריות לאומיות, אקדמיות, ציבוריות, קהילתיות, בתי ספר ומיוחדות. המפה נוצרה בשלושה שלבים תוך שיתוף נתונים של ספריות לאומיות, אגודות מקצועיות וארגונים נוספים ברחבי העולם, והחזון המשותף שלה הוא איסוף סטטיסטיקות עולמיות אמינות.

שלב ראשון: איסוף נתונים סטטיסטיים (מדדי ביצוע) על הספריות והשימוש בהן הכוללים: מספר ספריות במדינה, מספר ספריות המספקות גישה לאינטרנט, מספר העובדים והמתנדבים, מספר המשתמשים והמבקרים הרשומים ומספר ההשאלות וההורדות.

שלב זה של המפה הוויזואלית האינטראקטיבית, הוצג לראשונה באוגוסט 2017 בכנס World Library and Information Congress (WLIC) .

שלב שני: איסוף נתונים ומידע על הספריות והספרנות בכל מדינה בתחומים הבאים: סקירה כללית, ארגונים, מדיניות וחוקים, הכשרה ואירועים. בנוסף יצירתCountry Pages  לכל מדינה. שלב זה של המפה הוויזואלית האינטראקטיבית הוצג בכנס WLIC באוגוסט 2018.

שלב שלישי:Sustainable Development Goals (SDGs) Stories . התמקדות באיסוף סיפורים על תרומותיהן של ספריות ביישום חלק מ- 17 יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם כגון: פיתוח כלכלי, סביבתי וחברתי.

נכון לינואר 2019, ישראל היא אחת מ- 113 המדינות הראשונות שהצטרפו והגישו את הנתונים הסטטיסטיים שלהם לשלב הראשון, ואחת מחמש המדינות הראשונות (בנוסף לאוסטרליה, לטביה, גאנה וקולומביה) שהגישו את המידע לשלב השני. ואילו לשלב השלישי, עד כה,  הגישו סיפורים מחמש מדינות: רוסיה, רומניה, אוסטרליה, קולומביה וקניה.

המפה מתעדכנת באופן שוטף עם מדדי הביצוע והמידע על תחום הספרנות של כל מדינה.

יישומו של הפרויקט בישראל:

ההשתתפות בפרויקט ואיסוף הנתונים עבורו היוו הזדמנות מצוינת למפות את מצב הספריות והספרנות בישראל, לבחון את הנושאים החסרים ולהמליץ על פעילויות מתקנות. בנוסף, אפשרה השתתפות זו לישראל להיות חלק מקהיליית הספרנות העולמית.

התהליך היה חשוב במיוחד שכן הסקירה המקיפה האחרונה על ספריות וספרנות בישראל נכתבה לכנס איפל"א שהתקיים בירושלים בשנת 2000 (Shoham, 2000). אמנם בשנת 2018 התפרסם ערך אנציקלופדי על ספריות, ארכיונים ומוזיאונים בישראל (Shoham & Schenkolewski-Kroll, 2018), אך הוא לא סקר את תחום הספרנות בכללותו.

את השאלון על מדדי הביצוע שלחו אנשי IFLA למנהל הספרייה הלאומית במרץ 2017, ובאוגוסט 2017 הוא הועבר לד"ר לין פורת מאוניברסיטת חיפה לריכוז הנושא. 

לאחר תרגום השאלון לעברית והעברתו למערכת קושיה כשאלון אלקטרוני (ראו נספח 1) הוא נשלח כקישור, בדצמבר 2017, יחד עם הסבר על הפרויקט למנהלי הספריות האקדמיות (אוניברסיטאות ומכללות) והמיוחדות (ממשלתיות, רפואיות ומכוני מחקר), לממונה הארצית על ספריות בתי ספר וליו"ר האיגוד למנהלי ספריות ציבוריות. בנוסף, הוא נשלח לכל מנויי מפתח חיפה ופורסם בדף הפייסבוק של ארגון אסמ"י ובקבוצה "מידע וספרנות". במהלך תקופת האיסוף נשלחו שלוש תזכורות במייל. האיסוף הסתיים בסוף מרץ 2018 ובמאי 2018 הנתונים עבור כל הספריות שהשתתפו הועברו ל- IFLA. שיעור ההיענות היה 30%: מתוך 129 ספריות ורשתות של ספריות שקיבלו את השאלון, התקבלו נתונים עבור 39 מוסדות בלבד: 26 ספריות אקדמיות, 6 רשתות של ספריות ציבוריות ו 7 ספריות ממשלתיות ורפואיות.

באוגוסט 2018 החל איסוף המידע על ספריות וספרנות בישראל (ראו נספח 3). המידע עבור שלב זה נדלה ממאגרי המידע המקצועיים ומהאינטרנט. בנוסף, שאלות מקצועיות נשלחו באמצעות המייל למספר מומחים בתחומי החוקים הקשורים לפעילות הספריות, מספר החברים בארגון המקצועי, ופרויקטים דיגיטליים ארציים. לאחר עיבוד המידע וכתיבתו כטקסט חופשי, הוא הועבר ל- IFLA.

עדיין לא החל איסוף המידע על תרומתן החברתית של הספריות בישראל.

איור 1: מדדי הביצוע של ישראל כפי שהם מופיעים באתר המפה

איור 2: הנתונים על מצב הספריות והספרנות בישראל כפי שהם מופיעים באתר המפה

להלן תרגום הנתונים והטקסט שנמסרו ל-IFLA

1. סקירה כללית על ספריות וספרנות בישראל

מערכת הספריות בישראל מבוזרת וחלקה מפותחת מאוד. במערכת זו כלולות ספרייה לאומית אחת, שמונה ספריות אוניברסיטאיות, קרוב ל- 50 ספריות של מכללות, ספריות מיוחדות רבות כגון: רפואיות, ממשלתיות, ספריית העיוורים, ספריות של מכוני מחקר ועוד, 210 רשתות של ספריות ציבוריות (ובהן כ- 680 ספריות), ספריות קטנות של ישובים  חקלאיים, וכמה אלפי ספריות בבתי ספר (יסודיים, חטיבות ביניים ותיכוניים).

מימון:

את הספרייה הלאומית מממנות ממשלת ישראל, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, האוניברסיטה העברית בירושלים ותרומות. הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה היא המממנת ספריות אקדמיות, את הספריות הציבוריות מממנים משרד התרבות והספורט והרשויות המקומיות ואת ספריות בתי הספר - משרד החינוך ובתי הספר עצמם.

עמותות:

אף שאין בישראל אגודה מקצועית לאומית למקצועות הספרנות כמו בארצות אחרות, יש בה שתי עמותות וולונטריות הפועלות לקידום המקצוע בישראל ולפיתוח ושיפור ספריות ושירותי מידע - ארגון הספרנים והמידענים בישראל (אסמ"י) ומרכז הספר והספריות. תרומתן להדרכת הספרנים מסייעת לתחום הספרנות בישראל להיות חלק מזירת ההתחדשות העולמית.

יוזמות, פיתוחים ושיתופי פעולה:

בשנים האחרונות ניכרו מספר יוזמות בולטות ופיתוחים אסטרטגיים בספריות בארץ בדיגיטציה, וגישה חופשית, בשימור המורשת ובסטנדרטיזציה.

דיגיטציה וגישה חופשית:

סריקה וגישה מקוונת ל- 52 כתבי עת בעברית (JSTOR). קידום פרויקטים כגון מדעי הרוח הדיגיטליים (DESIR-DARIAH), Current Research Information Systems (CRIS),ORCID  ו OpenAIRE.

שימור המורשת:

המשרד לענייני ירושלים ומורשת יוזם מספר מפעלים תחת הכותרת : "ציוני דרך: הסיפור שלך, הסיפור של כולנו״, שמטרתם לחזק את שימורם של חומרי המורשת התרבותית ולהשתמש בשיטות חדשניות כדי לחשוף אותם ולהנגיש אותם לציבור הרחב. כך, לדוגמא,  מפעל "שימור מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל״ (ציוני דרך, 2018א) נועד לשמר, לתעד ולהנגיש חומרי ארכיון בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון. למפעל זה שותפים הספרייה הלאומית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, להקת המחול בת שבע, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה ושנקר - המכללה האקדמית להנדסה, עיצוב ואמנות (הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית, 2017). ״אז - רשת ארכיוני ישראל" (ציוני דרך, 2018ב) - מערכת מרכזית לדיגיטציה של הארכיון הישראלי - הוא מפעל משותף עם הספרייה הלאומית, גנזך המדינה והאיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע (רשת ארכיוני ישראל, 2018). ל"ציוני דרך" יש עוד מיזמים בשיתוף עם הספרייה הלאומית וגופים נוספים המשמרים את אוצרות המורשת הלאומית, כולל דיגיטציה של הארכיונים.

סטנדרטיזציה:

לאחרונה הוטמעו, במספר רב של ספריות, שני מיזמים גדולים שתרמו לסטנדרטיזציה בספריות: הראשון הוא עלמא - תוכנה לניהול ספריות, והשני - השאלה בלא תשלום בין הספריות האוניברסיטאיות.

2. מדדים

המדדים במפה מחולקים לשמונה מדדי ביצוע (Performance Metrics) וחמישה מחווני הקשר (Contextual Indicators). מדדי הביצוע הם: סך מספר הספריות, מספר הספריות עם גישה לאינטרנט, מספר אנשי צוות במשרה מלאה, מספר המתנדבים, מספר המשתמשים הרשומים, מספר הביקורים הפיזיים, מספר ההשאלות ומספר ההורדות. מחווני ההקשר הם נתונים על כל מדינה: אוכלוסייה; תשתית המידע; כלכלה, עוני ותעסוקה; חינוך ואוריינות; חדשנות וכישורים. את רוב הנתונים למחווני ההקשר לקחו החוקרים ב ILFA מה- World Bank, ומ-Central Intelligence Agency (CIA),International Telecommunication Union (ITU) וה-World Telecoms Database.

איור 3:  מדדי ביצוע

איור 4: מחווני הקשר

איור 5: ציוץ בטוויטר

3. ארגונים

  • אגודות מקצועיות

ארגון הספרנים והמידענים בישראל (אסמ"י)

אסמ"י נוסד בשנת 1966 כ"איגוד ספריות מיוחדות בישראל" ולאחר מכן כ"אגודת הספריות ומרכזי המידע בישראל" במטרה לתמוך במקצוע הספרנות ולקדם אותו בקרב ספרני ספריות מיוחדות, ובהמשך גם בקרב ספרני ספריות אקדמיות. הארגון ממומן מדמי החברות ומנוהל בידי מתנדבים. בשנת 2009 התמזג אסמ"י עם ארגון ספרני ישראל (אס"י) שהוקם כדי לתמוך במקצוע הספרנות ולקדמו בקרב ספרני הספריות הציבוריות וספריות בתי הספר (Shoham & Schenkolewski-Kroll, 2018, p. 2549).

  • הספרייה הלאומית

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי נוסד לראשונה בשנת 1892 בירושלים. ברבות השנים לוקטו ספרים עתיקים וחדשים, העוסקים בעיקר בחוכמת ישראל, וספרים שיצאו לאור במקומות שונים ברחבי העולם היהודי. עם ייסוד האוניברסיטה העברית בשנת 1925 נקבע שמו "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" והורחבו מאוד האוספים בתחומי מחקר שונים. הספרייה מוקמה בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים, ולאחר מלחמת העצמאות נדדה למבנים שונים בעיר. בנובמבר 1960 עברה הספרייה לבניין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם .ביולי 2008, בעקבות חוק הספרייה הלאומית, התשס"ח-2007, שונה שמה ל"הספרייה הלאומית". בשנת 2012 ציינה הספרייה הלאומית 120 שנות פעילות. במשך השנים עברה הספרייה שינויים רבים, ביניהם, כאמור, במיקומה, בשמה, בהגדרותיה ובתפקידיה. הספרייה ממשיכה להשתנות ולהתפתח, ובתכנית האב להתחדשות הספרייה הלאומית 2016-2010 נקבעה כיעד בנייתו של משכן חדש לספרייה בקריית הלאום בירושלים (הספרייה הלאומית, 2016א).

  • ארגונים קובעי מדיניות

בישראל אין מדיניות לאומית או תכנית אסטרטגית לפיתוח ספריות, ועל כן, כל ספרייה קובעת את מדיניותה והיא אחראית ליישומה. הגופים הממשלתיים אחראיים רק ליישום החוקים הקשורים לספריות. בכנס ירושלים לדיגיטציה של המדע והמורשת התרבותית שארגנו EVA/MINERVA ו Harvard  University פורסמה "הצהרת ירושלים" שקוראת לממשלה לדאוג למדיניות הדיגיטציה ולשימור המורשת התרבותית היהודית (Minerva Europe, 2004).

משרד התרבות והספורט: מחלקת הספריות

המחלקה לספריות מקימה ספריות ציבוריות בארץ, מטפחת אותן ומפקחת על פעילותן. באחריותה נמצאות כ- 210 רשתות של ספריות ציבוריות המאגדות כ-680 ספריות. בנוסף, המחלקה לספריות אמונה על הפעלת חוק הספריות הציבוריות ומבצעת את המלצות המועצה לספריות ציבוריות. תפקידי המחלקה: תקצוב חלק מהרכישות של כל הספריות בארץ, עידוד ומימון פעולות התרבות בספריות, קידום המחשוב והתקשוב של הספריות, הכשרתם וקידומם המקצועי של הספרנים, פיתוח פרויקטים חדשניים וסיוע בפרויקטים לשדרוג הספריות, לעידוד הקריאה ולשילוב הספריות בקהילה, הענקת פרסים לספרנים מצטיינים ותשלום לכ-420 סופרים על פי מספר ההשאלות של ספריהם בספריות הציבוריות (משרד התרבות והספורט, 2018א).

המועצה לספריות ציבוריות

תפקידה העיקרי של המועצה הוא לקבוע מדיניות לתפקוד התקין של הספריות הציבוריות. במועצה חברים אנשי חינוך, נציגי משרד החינוך, משרד התרבות, משרד הפנים, וכן נציגים מרשויות מקומיות, ספרנים בכירים ונציגים ממוסדות ציבוריים רלוונטיים אחרים (משרד התרבות והספורט, 2018ב).

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)

המועצה להשכלה גבוהה (המל”ג) היא המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה בישראל, ומתווה את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה. המל”ג הוקמה מכוח חוק המל”ג התשי”ח - 1958, כתאגיד סטטוטורי עצמאי ובלתי תלוי. הקמתה נועדה ליצור הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי. החוק מגדיר את סמכויותיה, הרכבה, ואופן פעולתה של המועצה (המועצה להשכלה גבוהה, 2018).

הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת)

הוועדה לתכנון ותקצוב (הות”ת) היא הגוף האחראי על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. הות”ת קובעת את התקציב הרגיל של המוסדות האקדמיים וכן את תקציב הפיתוח, תוך התחשבות בצרכי החברה והמדינה, שקידה על קידום המחקר וההשכלה, ושמירה על החופש האקדמי והמינהלי של המוסדות (המועצה להשכלה גבוהה, 2018).

 ארגונים תומכי ספריות

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א)

מחב”א - מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי, היא עמותה ללא מטרות רווח, אשר נוסדה על ידי אוניברסיטאות המחקר בישראל. העמותה עוסקת בשירותים בתחומים הטכנולוגיים - תשתיות תקשורת ומחשוב, שרותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה. עשייה זו יוצרת ומייצרת יתרון לגודל בעולמות הטכנולוגים במגזר האקדמי: חיסכון כספי, ייעול, הפחתת העלויות המנהליות ופישוט תהליכים בירוקרטיים, ייעול תהליכי הקמת תשתיות, שימוש בפרקטיקות טובות קיימות ועוד. שיתופי פעולה המתקיים גם עם גופים בינלאומיים רבים. (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי, 2018א).

המרכז לשירותי מידע דיגיטליים (מלמ"ד)

המרכז לשירותי מידע דיגיטליים (מלמ"ד) במחב"א משמש כמאגד (קונסורציום) לצורך רכישה, רישוי והפעלת שירותי מידע לאוניברסיטאות ולמכללות בישראל. זאת על מנת לספק שירותי מידע חדישים בצורה היעילה ביותר, ובעלות-למשתמש הנמוכה ביותר, על ידי שיתוף-פעולה וריכוז בינאוניברסיטאי. מלמ”ד מספק שירותים לשמונה האוניברסיטאות בישראל, בנוסף למספר מכללות ומכוני מחקר ממשלתיים. שירותי המידע כוללים: כתבי עת אלקטרונים, ספרים אלקטרוניים ומאגרי מידע מסוגים שונים: עריכת חוזים משותפים לשירותי מידע, ניהול מו”מ עם ספקים, טיפול בבעיות מיסוי, ניהול שוטף של מגעים עם הספקים לקבלת עדכונים ומידע על שירותים חדשים, טיפול בהיבטים טכנולוגיים של השירותים, טיפול בבעיות טכניות ועוד, מעקב אחר השימוש בשירותים - סטטיסטיקה. פעולות נוספות כוללות יצירת קשרים עם מוסדות אחרים בארץ ובחו”ל, ארגון ימי עיון וסדנאות בנושאים רלוונטיים, כגון גישה פתוחה, זכויות יוצרים, שיווק ספריות, טכנולוגיות חדשות. כמו כן מחב"א מובילה פרויקטים מיוחדים בעולם שירותי המידע הדיגיטלי (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי, 2018ב).

מרכז הספר והספריות

מרכז הספר והספריות נוסד בשנת 1975 כדי לקדם ולטפח ספריות, ספרנות, מדעי המידע ואת תרבות הספרים והקריאה בישראל (מרכז הספר והספריות, 2018א). המרכז הוא גוף עצמאי המתמחה באספקת שירות מקצועי לספריות, לספרנים, ולעוסקים במידע ובענף ההוצאה לאור. ב-40 השנים האחרונות העניק המרכז שירותים ומוצרים ליותר מ-5,000 ספריות וארגונים וליותר מ-6,000 ספרנים ומומחי מידע. בשנת 1996 כתב המרכז, יחד עם ועדת האתיקה של המועצה לספריות ציבוריות, את" הצעת הקוד האתי לספרני ישראל" (בלוך, הררי, כץ וכשר, 1996) ובשנת 2012, אישרה ועדת האתיקה של איפל"א את "הקוד האתי לספרנים/יות ולעוסקים/ות במקצועות המידע" (Garcia-Febo, Hustad, Rosch, Sturges, & Vallotton, 2012).

יד הנדיב

"יד הנדיב שמה לה למטרה יצירת משאבים לשם קידום ישראל כחברה דמוקרטית, תוססת ובריאה המחויבת לערכים יהודיים ולשוויון הזדמנויות למען כל תושביה, וזאת על מנת להמשיך ולפתח את המסורת הפילנתרופית של משפחת רוטשילד" (יד הנדיב, 2018). הארגון שיתף פעולה עם אוניברסיטת חיפה והספרייה הלאומית בפרויקט JSTOR - Digital Library for scholars, researchers, and students  כדי להעמיד לרשות הציבור את הטקסט המלא של כתבי-עת מחקריים בשפה העברית, וכיום הוא משתף פעולה עם הספרייה הלאומית בתכנון הבניין החדש ותומך בפרויקטים רבים נוספים.

4. מדיניות וחוקים

  • מדיניות ארצית לספריות

במדינת ישראל, לעומת מדינות אחרות בעולם, אין מדיניות ארצית לספריות, אך יש חוקים אחדים המסדירים היבטים שונים של פעילות הספריות.

  • חוקים הקשורים לספריות

חוק הספריה הלאומית, התשס"ח-2007

חוק הספרייה הלאומית התקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו ה'תשס"ח - 26 בנובמבר 2007. מטרתו של חוק זה לעגן את קיומה של הספרייה הלאומית בישראל, לקבוע את מטרותיה ותפקידיה, להסדיר את פעילותה ולאפשר את פיתוחה לצורך מימוש מטרותיה. לפי חוק זה, תהיה הספרייה הלאומית ארגון עצמאי אשר מטרותיו הן איסוף, שימור וטיפוח אוצרות הידע של מדינת ישראל והעם היהודי בפרט. כמו כן מתחייבת הספרייה הלאומית לאפשר לכל הציבור נגישות לאוספי הספרייה, בין היתר בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים (הספרייה הלאומית, 2007א).

חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975

חוק הספריות הציבוריות קובע כי הרשויות המקומיות אחראיות להעניק את שירותי הספרייה הציבורית בלא תשלום. את תקציב הספריות יספקו משרד החינוך והרשויות המקומיות. התיקון לחוק משנת 2007 קבע כי לפחות 50% מתקציבי התפעול של הספריות תכסה המדינה ואת השאר - הרשויות המקומיות (וורגן, 2007).

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998

חוק חופש המידע  קבע כי לכל תושב ואזרח ישראל יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות החוק. החוק מעניק לאזרחי ישראל את הזכות לקבל מידע מכל מחלקה ממשלתית על פעולותיה, נתונים סטטיסטיים, מידע אישי ועוד. החוק קובע גם את סוגי המידע שלא ניתן לשחררם או שניתן לשחררם רק על פי פסק הדין של המשרד. אדם רשאי לבקש מידע ללא צורך בהסבר, והקצין הממונה על חופש המידע מחויב לחקור את הבקשה ולהגיב בהתאם להנחיות הקבועות בחוק (כנסת ישראל, 1998). חוק זה נוגע בעיקר לספריות ציבוריות, ממשלתיות ומשפטיות.

  • חוק הפקדת חובה

חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000

החוק מחייב את כל מי שהוציא לאור פרסום כלשהו בישראל למסור חינם לספרייה הלאומית שני עותקים ממנו בתוך חודש מיום הוצאתו. החוק חל על פרסומי דפוס (ספרים, עיתונים או דברי דפוס אחרים) ופרסומים שאינם מודפסים על נייר (תקליטורים, קלטות צפייה ושמע). פרסומים שהחוק מחייב את מסירתם, פרסומים שיצאו לאור ב-50 עותקים ומעלה, פרסומים הנמכרים או מופצים לציבור בחינם, פרסומים בכל גודל, בכל שפה ובכל פורמט, פרסומים המופצים בכל מדיום קיים או עתידי: ספרים, כתבי עת, עיתונים, חוברות, אוספי תמונות, תווים, שרטוטים, צילומים, מפות,  קלטות צפייה ושמע, תקליטורים, דיסקטים, פילמים, מיקרופילמים, שקופיות ועוד. (הספרייה הלאומית, 2016ב).

חוק זכות יוצרים

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

חוק זכות יוצרים  התקבל בכנסת ביום ט בכסלו ה'תשס"ח - 19 בנובמבר 2007. הוא מגדיר את הזכויות של יוצרים על יצירותיהם ועל הדרך שבה מותר לכלל להשתמש בהן בצורה נכונה והוגנת. חוק זכות יוצרים יחול על יצירה ספרותית מקורית  בצורה של ספר, תקליטור או תקליט. מטרת החוק היא הגנה על היצירה מפני העתקה או כל שימוש מהותי בתוכן למטרות של מסחר או הצגה בפני ציבור. שימוש הוגן ביצירה ייעשה רק למטרות של לימוד, ביקורת, דיווח עיתונאי ושמירה בארכיונים (הספרייה הלאומית, 2007ב).

5. השכלה ואירועים

  • דרישות להכשרה מקצועית

בישראל יש מערכת דו-שכבתית להכשרת ספרנים: כדי לעבוד בספרייה אוניברסיטאית נדרש תואר שני במדעי המידע או תעודה בלימודי ספרנות ומידענות ממוסד אקדמי. כדי לעבוד בספרייה ציבורית, ספריית בית ספר או ספרייה מיוחדת נדרש תואר ראשון ותעודה בספרנות בתכנית כלשהי. אין חקיקה בנוגע לדרישות ההסמכה המקצועיות של ספרנים.

ספרנים אקדמיים בדרך כלל מתחילים בדרגת ספרן מוסמך ומתקדמים לספרן בכיר ולספרן מומחה. ספרנים אחרים בדרך כלל מתחילים בדרגת ספרן מורשה. כדי להישאר מעודכנים, ספרנים רבים לומדים בקורסים מקוונים ופרונטליים במוסדות אקדמיים ובארגונים המקצועיים ומשתתפים בכנסים שנתיים.

לימודי ספרנות ומידענות

בישראל יש שלושה מסלולים ללימודים אקדמיים בספרנות וחמש תכניות ללימודי ספרנות. המסלולים ללימודים אקדמיים: אוניברסיטת בר-אילן מציעה תכניות לתואר ראשון, שני, ושלישי במחלקה למדעי המידע והיא המחלקה היחידה בישראל שחברה בארגון הבינלאומי ה- iSchools. אוניברסיטת חיפה מציעה תואר שני בחוג לניהול מידע וידע, ותעודה בתכנית לספרנות ומידענות, והמכללה האקדמית דוד ילין מציעה תואר שני בחוג ללימוד ספרנות-מידענות במערכות חינוך. תכניות של לימודי ספרנות: המכללה האקדמית אורנים מציעה תכנית לעובדי הוראה במידענות, ספרנות וניהול ידע, המכללה האקדמית גליל מערבי מציעה קורס במאגרי מידע עסקיים וכלכליים כחלק מתואר ראשון בלימודים הרב-תחומיים. היחידה ללימודי המשך של הטכניון מציעה תכנית לימודי מידענות: לימודי ניהול, יוזמה ושיווק, בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב מציע תכנית לימודי תעודה בספרנות ומידענות, ותפנית: בית הספר למנהלים של האוניברסיטה הפתוחה מציע תכנית לימודי מידענות - ניהול משאבי המידע בארגון.

  • פרסומים מקצועיים

בישראל יש כתב עת מקצועי אחד שיוצא לאור מטעם המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר- אילן. מידעת: כתב עת לחקר הספרנות והמידע הוא כתב-עת אקדמי, מקצועי, עם גישה פתוחה, העוסק בהיבטים שונים של ספרנות ומידענות. מטרתו היא להציג מחקרים מקצועיים ולדון בנושאים שוטפים בשטח, על מנת לתרום לפעילות אקדמית ולקידום ספריות, ארכיונים, מרכזי מידע ותרבות. הוא מיועד לאקדמאים, לסטודנטים, לספרנים ולמידענים, והוא מתפרסם פעמיים בשנה.

  • אירועים מקצועיים

בישראל מתקיימים שלושה אירועים מקצועיים: שבוע הספר העברי, כנס INFO, וכנס מולטידע.

שבוע הספר העברי: אירוע שנתי שמתקיים מאז 1961 בעשרות מקומות ברחבי הארץ. בשבוע זה ספריות רבות מארגנות אירועי תרבות, כולל מפגשים עם מחברים, הרצאות, הופעות מוסיקליות חיות ועוד אירועים ופעילויות לילדים ולצעירים (בלונדר, 2018).

הכנס והתערוכה INFO: כנס שנתי בתחום המידע המושך אליו ספקי מידע, ספריות אקדמיות, הקהילה הרפואית, תאגידים ומוסדות ממשלתיים ומוציאים לאור בינלאומיים (טלדן, 2018).

כנס מולטידע: כנס שנתי באחריות מרכז הספר והספריות ועם מרצים מהמקצוע, מהאקדמיה, סופרים ומשוררים ועוד. הכנס נועד לאנשי המקצוע שעובדים במרכזי מידע ובארכיונים, במכללות, באוניברסיטאות, במכוני מחקר, בצבא, בספריות ציבוריות, וכן לבלוגרים ולחוקרים (מרכז הספר והספריות, 2018ב)

סיכום:

מיזם המפה היווה הזדמנות פז לסקור את תחום הספריות והספרנות בישראל. ככלי להשוואת מדדי ביצוע וכמאגר המרכז בתוכו את כל רבדי הספרנות בעולם, המפה משפרת לאין ערוך את היכולת של כל מדינה לנתח ולהעריך את מצב הספריות והספרנות אצלה.

השלמת הנתונים במפה היא משימה חשובה שתאפשר לקבל תמונה מלאה על הספריות בישראל. ולכן, רצוי שכל הספריות שטרם מסרו את מדדי הביצוע שלהן, יעשו זאת בהקדם. התרומה החברתית של הספריות אף היא חשובה במיצוב מעמדן של הספריות בישראל, ועל כן, מן הראוי שגוף כמו מרכז הספר והספריות ייקח על עצמו את העברת הסיפורים האלה לאיפל"א.

מהסקירה שנערכה על ספריות וספרנות בישראל והוצגה במאמר זה, ניתן לראות שלושה חסרים בולטים לעומת מדינות אחרות בעולם:

  • העדר מדיניות לאומית ומימון לפיתוח ספריות מכל הסוגים
  • העדר מדיניות לאומית ומימון לדיגיטציה של המורשת התרבותית
  • העדר חקיקה בנוגע לדרישות ההסמכה המקצועית של הספרנים

החסרים האלה מעידים שעלינו לעבור כברת דרך כדי למצב את ישראל בחוד החנית של עולם הספרנות. השינויים הדרושים יכולים להתבצע רק אם תקום אגודה מקצועית חזקה של ספרני ישראל, כזו שתוביל מהלך של יצירת מדיניות לספריות ושל חקיקה בכל הנוגע להכשרת הספרנים.

*אני מבקשת להודות לאורלי ניסן-שלם על העריכה ועל ההערות הבונות.

מקורות

בלוך, א', הררי, ת', כץ, א' וכשר, א' (1996). הצעת הקוד האתי לספרני ישראל. בספרנות - עלון מרכז ההדרכה של הספריות בישראל, 11, .5-1.

בלונדר, ע' (2018). שבוע הספר העברי. Retrieved from
http://sfarim.org.il/

המועצה להשכלה גבוהה (2018). המועצה להשכלה גבוהה. Retrieved from
https://tinyurl.com/y49y4h8u

הספרייה הלאומית (2007א). חוק הספרייה הלאומית. Retrieved from http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/past/law/Pages/NLI-law-2007.aspx

הספרייה הלאומית (2007ב). חוק זכות יוצרים. Retrieved from http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/past/law/Pages/IL-copyright-2007.aspx

הספרייה הלאומית (2016א).  הספרייה הלאומית - עבר, הווה, עתיד. Retrieved from http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/Pages/default.aspx

הספרייה הלאומית (2016ב).  עותקי חובה. Retrieved from http://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/library/depositing/pages/lgd_law.aspx

וורגן, י'   .(2007) הספריות הציבוריות ותקצובן .ירושלים: הכנסת, מרכז המחקר והמידע. Retrieved from   https://tinyurl.com/y22n36w5

 טלדן (2018). INFO הכנס והתערוכה. Retrieved from https://tinyurl.com/y8qx6c6y 

יד הנדיב (2018). יד הנדיב.  Retrieved from
https://tinyurl.com/yxbdjp8t

כנסת ישראל (1998). חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. Retrieved from https://tinyurl.com/y9jg5rfx

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי ( 2018א). מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי.Retrieved from https://www.iucc.ac.il/he/about/

מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (2018ב). המרכז לשירותי מידע דיגיטליים. Retrieved from https://www.iucc.ac.il/he/malmad/

מרכז הספר והספריות (2018א). מרכז הספר והספריות. Retrieved fromhttp://www.icl.org.il/ 

מרכז הספר והספריות (2018ב).  כנס מולטידע.   Retrieved from
https://tinyurl.com/y9ddgz2k 

משרד התרבות והספורט (2018א).  ספריות. Retrieved from https://www.gov.il/he/departments/units/libraries

משרד התרבות והספורט (2018ב).  המועצה לספריות ציבוריות. Retrieved from https://www.gov.il/he/departments/units/libraries_council

הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית (2017). האוסף הלאומי הדיגיטלי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותאטרון. Retrieved from
https://blog.nli.org.il/culture_and_art/

ציוני דרך (2018א). שימור מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל.Retrieved from https://tinyurl.com/ybdnn3ow

ציוני דרך (2018ב). אז - רשת ארכיוני ישראל. Retrieved from
https://tinyurl.com/y9e3ednl

רשת ארכיוני ישראל (2018). פרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י). Retrieved from http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/aboutus/now/projects/IAN/Pages/default.aspx

Garcia-Febo, L., Hustad, A., Rosch, H., Sturges, P. & Vallotton, A. (2012). Code of Ethics of the Librarians in Israel / קוד אתי

 לספרנים/יות ולעוסקים/ות במקצועות המידע. Retrieved from https://www.ifla.org/files/assets/faife/codesofethics/hebrewcodeofethicsfull.pdf

IFLA (2018). Library Map of the World. Retrieved from
https://librarymap.ifla.org/

Minerva Europe (2004). Jerusalem Declaration / הצהרת ירושלים. Retrieved from http://www.minervaeurope.org/events/JerusalemDeclaration_MINERVA_Israel_hebrew.pdf

Shoham, S. (2000). Libraries and librarianship in Israel. IFLA Journal, 26(3), 165-176. Retrieved from
http://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/034003520002600302

Shoham, S., & Schenkolewski-Kroll, S. (2018). Israel: Libraries, Archives and Museums. In John D. McDonald, Michael Levine-Clark (Ed.), Encyclopedia of Library and Information Sciences (4th ed., pp. 2542-2559). Boca Raton, FL: CRC Press.

תאריך עדכון אחרון : 02/03/2021