כנס מידע חברה ותעשיה תשע"ה

פרויקט מידע 21

כנס "מידע חברה ותעשיה"

יום ד כ"ג סיון תשע"ה, 10 ביוני 2015

שעות 12.30-16.30

 

 ברכות ודברי פתיחה

 

פרופ שיפרה ברוכסון ארביב –דיקאן הפקולטה למדעי  הרוח

 ד"ר  נעה אהרוני –ראש המחלקה ללימודי מידע

 

מושב א :

מידע ,טכנולוגיה וניהול ידע

יו"ר: פרופ' יהודית בר אילן

 

  חברת המידע המיידי: אינטרנט של עצמים.

 מרצה :ד"ר אלון הסגל: מל"א ובר אילן. נשיא איגוד האינטרנט.

מידע מופק על ידי מחשב, מועבר מידית לניתוח. הניתוח מעלה קשרים ומחבר פעולות אוטומטיות לביצוע. מיד לאחר מכן, תבוצע פעילות מידית ללא מגע יד אדם. זהו תיאור פשטני של תהליך שתואר בשנת 1999 על ידי חוקר הטכנולוגיה קווין אשטון. מתברר שחזונו מתחיל להתגשם. כבר בעתיד הקרוב מאד נוכל לראות תהליך בו המידע הצבור ברשת האינטרנט מתחבר למידע המופק מחיישנים סביבנו ובעזרת שיטות ניתוח מתקדמות, ניתן ליצור תגובה משמעותית לחברת בני האדם. כך פעולות אפליקציות WAZE וכמוהו אלפי אפליקציות אחרות העושות שימוש במידע הנאסף ביום יום על בני אדם.  זהו הדור הבא של האינטרנט הנקרא: אינטרנט של עצמים, שנסמך כבר על קרוב לכ 50 מיליארד חיישנים שמפוזרים ברחבי העולם.

ניקח לדוגמא את המקררים החדשים של היום המצוידים בחיישנים הבוחנים את הטמפרטורה, הלחות, זמן הפתיחה של הדלת ועוד. אפליקציה פשוטה יכולה להתחבר אליהם, לתזמן ולתעדף צריכת מוצרים שבועית והמחשב שבמקרר יוכל לבצע את הזמנת המוצרים בהתאמה למידע שיקבל תמידית מאותם חיישנים. דוגמה טובה נוספת של שימוש בחיישנים חכמים הם מוני החשמל החדשים המאפשרים תקשורת דו כיוונית בין הצרכנים לרשת החשמל. חיישנים דומים מותקנים כבר היום במפעלים תעשייתיים ובכך מאפשרים לרשת החשמל להתאים את עצמה, כלומר את תפוקת החשמל, לצריכה בפועל. לעיתים אין צורך להתקין חיישנים חדשים אלא פשוט לרשת חיישנים קיימים. דוגמה אחרת לשימוש בחיישנים קיימים עלתה לאחרונה כאשר חוקרים החלו לבחון את השימוש בחיישני ה-MEMS במכשירים סלולאריים לחיזוי רעידות אדמה.  כבר היום קיימים ומפותחים מכשירים שיאספו מידע על הפעילות הגופנית שלכם, תבניות השינה שלכם, המשאף האסטמה, קוצב לב ואפילו החיתול של הילד שלכם.

האינטרנט של דברים מבטיח מהפך נרחב וההזדמנויות העסקיות מתקרבות: בסקר של חברת Cisco הכולל 1,300 מומחים מתחום ה-IT השיבו השנה 48% כי הם רואים הזדמנויות עסקיות בתחום האינטרנט של העצמים.
דוח Horizon Report של NMC העריך בשנה שעברה כי בתוך 4 שנים כבר נראה אימוץ נרחב של טכנולוגיות אלו במוסדות חינוך.אך יחד עם הפוטנציאל העסקי והחברתי יש גם נושאים המעלים אתגרים לא פשוטים בפנינו: הפרטיות תעלם סופית, רמת השליטה והבקרה על פעילויות מכניות פשוטת תעבור לגמרי לרמת המחשוב. הייצור יתאים עצמו אישית למשתמש, והצפייה ממנהלים היא לקבל החלטה מידית, מותאמת לסביבה ולצרכי הלקוח. איך מתמודדים עם שינויים טכנולוגיים אלו? אך לא פחות, אך אפשר, אם בכלל, להפנים התנהגות חברתית, ארגונית בתקופה של "אינטרנט של עצמים"?

 

 שימור ידע מומחים

ד"ר מוריה לוי, מנכ"ל ROM Knowledgeware  ,מחלקה ללימודי מידע אוניברסיטת בר אילן

 

אחת הבעיות המטרידות בעולם התעסוקה הארגוני, היא העברת הידע של מומחים לדור הבא. כיום, כאשר הידע משמעותי כל כך להצלחת האנשים בתפקידם, וכאשר היקפי הידע הולכים וגדלים, מתעוררת בעיה משמעותית בהעברת ידע, במיוחד ידע של מומחים, שהיו שנים רבות באותו ארגון ובאותו תפקיד, וצברו ידע ייחודי רב.אין ספק כי לא ניתן להעביר את כל הידע והמיומנויות של העובד הוותיק לצעירים. אין ספק, כי גם אם ניתן היה להעביר ידע זה, היכולת לשימוש בו מוגבלת, והצעיר לא יוכל לתפקד ברמת ביצועים קרובה לזו של המומחה.

המפתח לשימור ידע מומחים הינו רב מדרגי:

ראשית, יש להבין כי מדובר בפרויקט שימור, לכל מומחה, פרויקט שנכון וראוי להשקיע בו עבור אלו שאכן הוכרו כמומחים (לעולם סל המשאבים תחום).

שנית, יש לכוון בפרויקט בעיקר לידע שישמש את הארגון בעתיד, ידע שלא ניתן להשיגו בדרכים חלופיות בקלות.

גם ידע זה כדאי לתעדף, ולבחור את הנושאים שישומרו, תוך בחינת הערך המוסף העתידי המשמעותי ביותר לארגון. פרויקט השימור עצמו, כולל, מעבר למיפוי ותעדוף ראשוניים של נושאים, מתודולוגיה סדורה לתיעוד מובנה בתהליך מובנה, שבסופו יש הטמעה של הידע לתוך תהליכי העבודה הארגוניים.ההרצאה תסקור את המתודולוגיה, המבוססת על מעל 100 פרוייקטים כאלו שבוצעו בתעשייה, ושעליהם מבוסס גם מחקר אקדמי:

Moria Levy, (2011) "Knowledge retention: minimizing organizational business loss", Journal of Knowledge Management, Vol. 15 Iss: 4, pp.582 - 600

 

 

תפקידו של המידע בחברת הייטק חקר מקרה

דר' אולגה גולדין,  מנהלת מרכז מידע מקצועי אי.סי.איי טלקום

בסביבה דינמית של חברה עסקית הפועלת בתחום טכנולוגיות תקשורת למידע ישנו חלק חשוב ואף קריטי לקבלת החלטות ותמיכה בתהליכי פיתוח, שיווק, מכירות וניהול.

.גם דבר חשוב כמו חדשנות לא יכול לקרות  בלי  יכולת של מנהלי ועובדי החברה להתעדכן בכל מה שקורה בתחום המקצועי שלהם.

כמו כן בחברת הי-טק כמו בכול ארגון אחר ישנה חשיבות רבה לריכוז ומרכוז של מקורות המידע, לשימוש חוזר במידע, להבנה עמוקה של צרכי המידע של העובדים וכד'

. בשנים אחרונות אנו מודעים גם לעליה בחשיבות של ניהול מידע פנים-ארגוני.

במרכז מידע של אי.סי.איי. טלקום תומכים בכל הסוגיות הנ"ל ומספקים שירותי מידע שעונים על הצרכים הרבים והמשתנים של החברה.

בהרצאה תוכלו להכיר את שירותי המידע המגוונים של מרכז מידע מקצועי של א,סי,איי., להבין איך מרכז מידע תומך במטרות אסטרטגיות ופרויקטים מיוחדים,

לשמוע על תהליכי שיווק פנים-ארגוני של מרכז המידע בתוך החברה, להבין איך עובדי המרכז מתמודדים עם המציאות של "מידע פתוח וזמין ב-GOOGLE".

נדבר גם על פעילות של מרכז המידע בתגובה לטרנדים עכשוויים של מוביליטי, BYOD, ענן, וכד'.

אחד מהפקטורים החשובים שמשפיעים על שימוש במידע בארגון הוא תרבות ארגונית.

במרכז מידע של אי.סי.איי. פועלים באופן יזום לשינויי תרבות ארגונית, לחינוך עובדי הארגון בכל מה שקשור לאוריינות המידע.

 

 

 

מושב ב :

מידע, חברה וחינוך

יו"ר: פרופ 'סנונית שוהם

 

בית הספר הקורא

קרן בוכבינדר מ.א ספרית בית הספר הריאלי חיפה

שאלת הקריאה החופשית בקרב ילדים ובני הנוער נידונה במחקרים רבים אשר בוצעו בעולם עד כה. מחקרים אלו עסקו בסוגיה זו על היבטיה השונים וניתן למצוא בהם מענה למגוון שאלות בנושא הקריאה של בני הנוער. עם זאת, קיים פער בספרות, בעיקר על אודות המקרה הישראלי, בהיבט הממוקד של קריאת ספרות יפה. מסיבה זו בוצע מחקר אשר מטרותיו העיקריות היו בחינה עדכנית של עמדות בני נוער (בגילאי 12-15) לגבי קריאת ספרות יפה, בחינת הקשר בין עמדות לבין התנהגות הקריאה בפועל, ולבסוף ניתוח ומיפוי הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. חשיבותו של המחקר מצויה אם כן, במיפוי עדכני של עמדות מתבגרים לגבי קריאה, ואיתור צרכים חברתיים ותרבותיים של שכבת גיל זו המאפשרים להציע דרכים לעידוד קריאה בקרב שכבת הגיל הנחקרת. מחקר זה בוצע באמצעות שיטת מחקר משולבת, כמותית ואיכותנית. כלי המחקר הנבחרים היו: שאלון שנבנה לצורך המחקר, קבוצות מיקוד בנושא קריאה וראיונות עומק. במחקר השתתפו 323 תלמידים, מחטיבות הביניים של בית הספר הריאלי העברי בחיפה, תלמידים שרובם מרמה סוציו-אקונומית גבוהה. 

מן הממצאים העיקריים של המחקר עולה כי לגבי הרגלי הקריאה של ספרות יפה בקרב בני הנוער, למרות היקף הקריאה הנצפה, נמצא חוסר התאמה בין אוכלוסיית המחקר ובין הספרות האקדמית בקשר לעיתוי הקריאה, הפורמט המועדף, מגוון הסוגות הספרותיות והמניעים המרכזיים לקריאה. למשל, בניגוד לספרות המחקרית, נמצא כי בני הנוער מעדיפים קריאת ספרים מודפסים (על פני אלקטרוניים), קוראים בשעות אחר הצהריים  ובערב, ונחשפים למגוון רחב של סוגות ספרותיות. עוד נמצא במחקר כי היקף הקריאה של בני הנוער מושפע במידה רבה מהסביבה, הפיזית והאנושית, הן מבחינת חשיפה וזמינות הספרים בבית הספר  ובבית והן תפיסת הקרובים אליהם כקוראים (הורים, אחים וחברים). כמו כן, לגבי תפיסת העצמי כקורא, נמצא קשר בין היקף הקריאה של בני הנוער ותפיסתם את הקרובים אליהם והיקף הקריאה שלהם. היבט נוסף של המחקר העלה יחס אמביוולנטי לסוגת הספרות היפה מחד, ומאידך לבני נוער אחרים המזוהים כ'קוראים'. העמדות החיוביות כלפי קריאה אל מול עמדות ניטראליות, חיוביות ושליליות, כלפי הקוראים נובע מהכרה ביתרונותיה של הקריאה להרחבת הידע, שיפור השפה וההנאה, אך כדאיותם של יתרונות אלו עומדים אל מול תפיסות חברתיות ויחסי גומלין עם קבוצת השווים. לאלו נוסף ממצא מעניין שעלה מהמחקר האיכותני, כי לגבי אפשרויות לעידוד קריאה, עמדות בני הנוער מצביעות על חשיבות יצירת תרבות קריאה ואקלים חברתי היוצר לגיטימציה לקריאה.

הארת נושא התפיסות החברתיות בהקשר לקריאה, הוביל ליישום תוצאות המחקר בבית הספר הריאלי העברי בחיפה- מהלכה למעשה. בהרצאה זו יוצגו המהלכים שבוצעו במסגרת בית הספר אשר הובילו בהצלחה ליצירת מציאות חברתית המזמנת קריאה.

 

 

 

 גידול ילדים בחברה ערבית –שימוש מקורות מידע :המקרה של נשים משכילות

שירין   מסארווה- מ.א  ספריית מכללת אלקאסמי, באקה אל גרבייה

 

בעקבות השינויים שחלו במשפחה הערבית ועלייה בהשכלת האישה הערבית, בא מחקר זה לבדוק נושא שקשור לגידול ילדים בחברה הערבית. המחקר יתרכז בשאלה, מהם מקורות המידע המועדפים המשמשים את האם כדי לפתור בעיה במהלך גידול ילדים. המחקר אינו בא לקבוע האם המקורות החדשים עדיפים על המסורתיים, אלא לתאר תמונת מצב בחברה מסורתית משתנה. הנחת המחקר הייתה שבשלהי המאה העשרים ואחת, אימהות צעירות אינן רואות במשפחה המורחבת את המקור הבלעדי או המרכזי לידע על גידול ילדים, כי לפעמים אינן מקבלות את המידע הדרוש ממשפחותיהן. מקורות המידע הזמינים כיום לאימהות הנם מרובים, ויכולה להיעזר ולהשתמש בהם בעת הצורך.  מקורות המידע הנדונים במחקר זה: האם עצמה, בן זוגה, אמה, חמותה, קרובי משפחה, חברה, רופא, אחות טיפת-חלב, רדיו/ טלוויזיה, אינטרנט, ספרים/ מאמרים.

מתוך כך נגזרו שלוש שאלות המחקר: השאלה הראשונה בחנה את ערוץ המידע המועדף על ידי האימהות. השאלה השנייה בחנה הקשר בין המשתנים הדמוגרפיים (השכלת האם, מספר הילדים, מקום המגורים וגיל האם)  לבין סוג המידע הנבחר. שאלת המחקר האחרונה בחנה מידת ההסתמכות על המקורות המידע.

לשם בדיקת ההשאלות הללו, כללה הדגימה 104 משתתפות, אמהות ערביות מוסלמיות משכילות שיש להן ילדים  בני 6-1 שנים, מאזורים שונים (משלוש צפוני, משלוש דרומי, דרום, יישובים מעורבים, צפון, איזור ירושלים). למשתתפות חילקו שאלון המורכב משלושה חלקים: חלק ראשון נתונים דמוגרפיים, חלק שני שאלון מקורות מידע, שקובצו בארבעה חלקים לצורך הניתוח (האם עצמה, מקורות תקשורתיים, מקורות מקצועיים ומקורות משפחתיים) וחלק שלישי מידת הסמכות על מקורות מידע. ממצאי המחקר המרכזיים היו: אימהות מעדיפות  עצמן בצורה גבוהה כדי לפתור בעיות שונות במהלך גידול הילדים. במקום השני מעדיפות המקורות המקצועיים (טיפת החלב)במקום השלישי מעדיפות המקורות המשפחתיים(בן הזוג) ובמקום הרביעי היו המקורות התקשורתיים(אינטרנט). הממצא המפתיע היה שהאימהות הצעירות פונות לבן זוגן לעזרה יותר מאשר לאם. וממצאים נוספים יוצגו בהרצאה.

 

 

גילוי ואיתור דיגיטלי מגמה טכנולוגית חדשה במשרד החינוך

תכנית לימודים לקראת בגרות

ד"ר אבי כהן ,ד"ר צייכנר אורית:משרד החינוך, אוניברסיטת בר אילן

סקירה של מסמכי מדיניות עדכניים ICILS ו-ארגוןIEA  הבינלאומי (The IEA International Study of Computer and Information Literacy), מראה בבירור כי בראשית המאה ה-21 מטרות החינוך בכלל ומטרות הוראת מדעי המחשב בפרט עוברות מדגש על ידע דיסציפלינארי של עובדות לדגש על הבנה מעמיקה של רעיונות ומושגים מדעיים, מידע ברשת, אבטחת מידע ועל חשיבה מסדר גבוה המשולבת בלימודי המדע. האתגר הגדול העומד לפתחם של אנשי החינוך מכל הדרגים הוא לדעת כיצד לתרגם את הרעיונות הללו ממסמכי המדיניות לפעולות הלמידה וההוראה השוטפות המתרחשות בכיתות. במסגרת פעולה משותפת בין המינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך אגף המודיעין בצה"ל והאקדמיה, נבנית בימים אלו תכנית לימודים אשר מקנה לתלמיד ידע וכלים חדשניים לטובת הבנה ויישום של תהליכי אחזור מתקדמים ביניהם רב-לשוניים, תוך דגש על פיתוח תודעה ותפיסה מידענית יצירתית. מטרת התכנית היא להקנות לתלמידים  אוריינות בתחומי המידע והידע בשילוב עם נושאים מתוך מדעי המחשב וכן עקרונות המבנה של מערכות ממוחשבות. התכנית מדגישה עקרונות שעומדים במבחן הזמן לעומת מושגים תלויי טכנולוגיה שצפויים להתיישן במהירות. בבסיסו של כל תהליך מודיעיני מונחת שכבה של פריטי מידע. לאורך השנים הולך ומתרחב סל מאגרי המידע שעומדים לרשותו של איש המודיעין. במסגרת תהליך זה, הופך תהליך איתור המידע, מיצויו ועיבודו לכדי ידע מודיעיני, לתהליך סבוך ומורכב יותר. תהליך זה דורש שורה של מיומנויות וכלים, שיאפשרו לאיש המודיעין גישה מיטבית למאגרי מידע, יחד עם יכולת מספקת להתמודדות עימם. נושאי הלימוד הנכללים בתכנית: התמודדות עם שפה זרה, מידע ומידענות, אינטרנט ומדיה חברתית, שימור שיתוף ופיתוח ידע, טכנולוגיות מידע ותקשורת.