כנס מידע חברה ותעשיה, תקצירים
23.12.13
מושב ראשון: יו"ר ד"ר מרים פרבר
פרופ. יהודית בר אילן
השתקפות המחקר המדעי ברשתות חברתיות
כמעט כל משתמשי רשת האינטרנט חברים לפחות ברשת חברתי אחת. הרשתות החברתיות משמשות אמצעי תקשורת עם חברים. מסתבר שיש שימוש ברשתות חברתיות גם לצורך הפצה ודיון על מחקר. ישנן רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים, כגון ResearchGate ו Academia.edu, אבל מידע מתפרסם גם ב Twitter, ב Facebook ובבלוגים. לעתים מתקיימים דיונים על תוצאות שנויות במחלוקותוך ניצול חוכמת ההמונים. גם reference managers כגון Mendeley ו CiteULike מאפשרים יצירת קבוצות ותקשורת בין חברי הקבוצה תוך שיתוף references. כלים אלה משפרים את התקשורת המדעית ברמת המיקרו ויש להם גם השלכות ברמת המקרו, כיוון שניתן למדוד את הפעילות בחלק מכלים אלה ולכן ניתן להסיק מהם הפרסומים הפופולריים או מי הם החוקרים הבולטים. בהרצאה נדגים את השימוש בכלים השונים.
דר" גני ברונשטיין
שימוש בפייסבוק כפלטפורמה פוליטית ע"י המועמדים לנשיאות בבחירות בארה"ב ב2012
מטרת המחקר היתה לדווח על ממצאים איכותניים וכמותיים של ניתוח התוכן של דפי הפייסבוק של שני המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות 2012.
המדגם כלל 513 פוסטים שנאספו במהלך שלושת החודשים אחרונים של קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2012. ניתוח של דפי הפייסבוק של במועמדים כלל בשלושה שלבים: (1) איתור האלמנטים הקשורים לשפת השכנוע של אריסטו, (2) מיון הפוסטים לפי הנושאים , (3) איתור תפקידים נוספים שהיו לדפי הפייסבוק של המועמדים במהלך הקמפיין.
ממצאי המחקר מראים שהמועמדים לנשיאות השתמשו בגישה רגשית ומוטיבציונית על מנת ליצור הון חברתי בקרב הבוחרים הפוטנציאליים והציגו תמונה אישית שגילתה מעט מאוד מהחיים הפרטיים שלהם. ניתוחים הסטטיסטיים מראים שמספר התגובות והלייקים הושפעו מאלמנט השכנוע שנבחר לכל פוסט. בנוסף, ניתוח התוכן של דפי המועמדים מגלה שהמועמדים רצו לשמור על השליטה במסר שמועבר בדפים שלהם על ידי העלאת פוסטים במגוון צר מאוד של נושאים שאינם נמצאים במחלוקת בציבוריות האמריקנית. לבסוף, הממצאים מראים שהמועמדים השתמשו בדפי הפייסבוק שלהם על מנת לגייס כספים ומתנדבים. דפי הפייסבוק של המועמדים לנשיאות מציגים שיטה פוליטית חדשה הקרויה fandom politics המבוססת על פנייה אמוציונלית לקהל המשתמשים שמטרתה ליצור הזדהות רגשית עם המועמדים ולא קשר המבוסס על הגיון וניתוח שכלתני של עובדות ונתונים.
ד"ר נועה אהרוני וגב' ציפי קופר
ניתוח תוכן של טוקבקים בכתבות העוסקות בהתעללות, אלימות והזנחה של קשישים
תופעת הטוקבק שהחלה בסוף שנות התשעים של המאה קודמת, איננה יורדת מסדר היום. עיתונאים, פוליטיקאים, משפטנים, אנשי אקדמיה, אומנים ואחרים דנים בסגנון הכתיבה הייחודי שלו, בשיח שהמגיבים מנהלים עם כותב הכתבה, בשיח המתנהל בין המגיבים ובהתייחסות המגיבים לדמויות הקשורות לכתבה או לנושאים העולים ממנה. מחקרים שבדקו טוקבקים עד כה, עסקו במבנה הטוקבק, סגנונו ובמידת השפעתו. בנוסף, השתמשו בטוקבק ככלי למחקר איכותני לבדיקת השיח העוסק בסוגיות פוליטיות וחברתיות. במחקר הנוכחי שילבנו בין השניים וחקרנו את מאפייני הטוקבק באמצעות כתבות העוסקות בתופעת ההתעללות, אלימות והזנחה של קשישים. הבחירה בתופעה זו, נבעה מתוך חשיבות הנושא ורצון להעלותו לסדר היום החברתי. לצורך ביצוע המחקר אספנו 50 כתבות, שעסקו בתופעה החברתית (סך הכל 3,463 טוקבקים), וניתחנו את הטוקבקים בשיטת מחקר לניתוח תוכן לפי מערכת קטגוריות ששילבה יחד קטגוריות ממחקרים קודמים וקטגוריות חדשות שנמצאו בשדה המחקר. הקטגוריות שבדקנו הן : אורך התגובה, סוג השיח, סגנון המגיב בתגובה, שם הכותב/כינוי, רלוונטיות הטוקבק לנושא הכתבה, איכות המסר וניתוח תוכן נושאי של הטוקבקים הרלוונטיים. כל קטגוריה בחנה את הטוקבק הן כיחידה והן על פי סוג התגובה שנכתבה (תגובה קצרה - כותרת בלבד ותגובה ארוכה - כותרת ותוכן) בנוסף, ביצענו ניתוח תוכן איכותני לטוקבקים הרלוונטיים.תוצאות המחקר הציגו מאפיינים דמוגרפיים ותכונות אישיות של הישות העומדת מאחורי כתיבת הטוקבק, הבדלים בין סוגי התגובות ומאפיינים איכותיים על פי שני רבדים. רובד עליון חקר את המסר שנכתב בטוקבק על פי המילים בהם השתמש הכותב ורובד תחתון, שחקר את המשמעות והכוונה של המילים. כמו כן, ניתוח התוכן האיכותני של השיח שהתנהל בטוקבקים הרלוונטיים הציג מאפיינים מהותיים הן של הטוקבק והן של התופעה הספציפית.
מושב שני: יו"ר פרופ סנונית שוהם
ד"ר סילויה שנקולבסקי-קרול ד"ר אסף טרקטינסקי
בניית תזאורוס דו-לשוני עברי -אנגלי לארכיונים של ישראל
הקדמה: הצגת השאלות הקשורות באחזור מידע במערכת ארכיונית בהתחשב במבנה ההיררכי שלה והאפשרויות לפתרונן. הדרך המסורתית של חיפוש לפי "עיקרון המוצא" , זאת אומרת לפי המבנה המנהלי של הגוף היוצר. אפשרות שנייה, על ידי בניית תזאורוס מתאים לצרכים הארכיונים על ידי ניצול טכנולוגיות. במלים אחרות, האתגר לבנות כלי שיענה על אחזור מידע מן המטה-דטה על רמותיה השונות , כמו כן על אחזור מידע מתוכן החומר הארכיוני.
על מנת לבחון את סוגיית החיפוש בהיררכיה הארכיונית והשימוש במילונים מבוקרים המחקר בחן את השאלות הבאות: האפשרות לבנות תזאורוס דו לשוני לארכיונים, אילו פרמטרים יהיו לתזאורוס כזה בהתייחסות לנושא ולמבנה שלו, והאם תזאורוס דו לשוני משפר את אחזור המידע במערכת ארכיונית. לשם כך נבנה תזאורוס דו לשוני המתאים לארכיונים בישראל וכן מערכת ממוחשבת הכוללת בסיס נתונים ארכיוני עם שלוש רמות היררכיה. במערכת זו בוצעו מספר ניסיונות על מנת להשוות בין החיפוש בין טקסט חופשי לתזאורוס. המצגת תציג את השאלות המתודולוגיות לעריכת סקר בארכיונים בישראל ותוכנם, עיבוד הנתונים, ותהליך בניית התזאורוס עצמו, מבחן המערכת הדו-לשונית בניסוי מול חיפוש בטקסט חופשי בבסיס נתונים ארכיוני. כמו כן יוצגו ניתוח התוצאות והחידוש שבמחקר, רעיונות לגבי שימוש במערכת מידע ארכיונית ותזאורוס.
ד"ר דן בוכניק ד"ר מור דשן
ניתוח התנהגות בני נוער באינטרנט - השוואה מגדרית".
בעשור האחרון הפך האינטרנט לכלי נגיש ומרכזי בעולם העבודה, הלימודים והפנאי. העולם הווירטואלי מ"הווה כיום מרחב התרחשות ממשי למיליוני אנשים, ומספר הגולשים והמתחברים גדל בהתמדה. הרשת מכילה בתוכה עולם מגוון של גירויים אשר יש בהם פוטנציאל השפעה על הפונקציות הקוגניטיביות, הרגשיות וההתנהגותיות של הגולש. האינטרנט נתפס חדשני, ללא יד מכוונת וללא שלטון מרכזי. לעומתו, בחיי היומיום יש מדורי דורות כללים מוסריים, נורמטיביים, המוסכמים על החברה ויישומם בדרך כלל ברור. כבוד לאחר, כבוד לפרטיות, כבוד לרכוש וכבוד למוסדות, הם חלק מקוד מוסרי ברור בחיי היומיום, בעוד שבסביבת האינטרנט המתחדשת והמתפתחת יישומם לא תמיד מובן והם זקוקים לדיון ואף לחקיקה (Willard, 19במחקר מקיף שנעשה בחנו את הקשר בין סביבת האינטרנט ובין פרופיל השיפוט המוסרי של בני נוער. המחקר מבקש לבחון האם יש פער בין השיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום ובין השיפוט המוסרי שלהם בסביבת האינטרנט, האם יש קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט ובין ההתנהגות בפועל בסביבה זו ומה ההשפעה של חשיפה מוגברת לאינטרנט על השיפוט המוסרי של בני הנוער.בהצגה זו, נציג חלק מן המחקר. בהרצאה יוצגו ההבדלים בין המגדרים בהקשר למאפייני ההתנהגות של בני נוער ושיפוט מוסרי בסביבת האינטרנט.המחקר מתבסס על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המורכב מחמישה סוגים של הכרעות: שיפוט מוסרי - הומאני, שיפוט אינטרסנטי אישי - שיפוט לא מוסרי, שיפוט אינטרסנטי חברתי, שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט. פרופיל שיפוט מוסרי הוא מדד המבטא את השכיחות של השימוש באופני השפיטה השונים של אותו האדם או של אותה הקבוצה.השאלון הועבר בקרב 1048 תלמידי כיתות ז' עד י"א, ב-6 בתי ספר תיכוניים, 1 בצפון, 3 במרכז ו- 2 בדרום. בכל אחד מבתי הספר הועברו שאלונים בכיתה אחת בכל שכבה מ- ז' עד י"ב. בין המשתתפים הועבר שאלון שכלל מידע אישי, מאפייני גלישה באינטרנט, דילמות מוסריות מחיי היומיום, ודילמות מוסריות בסביבת האינטרנט. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המגדרים בהקשר לגיל בו מתחילים לגלוש, ניסיון באינטרנט וזמן גלישה ממוצע ביום. מצאנו שבנים מעדיפים, יותר מאשר בנות, לגלוש באינטרנט בבית ספר ובאינטרנט קפה. יתרה מזאת, בנות נוטות יותר מהבנים להשתמש באינטרנט לצורך הכנת שעורי בית ובלוגים, ואילו בנים נוטים לשחק יותר במשחקי מחשב מאשר הבנות. הבדלים בין המגדרים נמצאו בהקשר של התנהגויות לא מוסריות, כאשר הבנים מעורבים, יותר מבנות, בהתנהגויות כגון: גלישה באתרים פורנוגרפים, הטרדה, גניבה ספרותית, התחזות והורדה בלתי חוקית של מוסיקה וסרטים. נמצא קשר בין מגדר לשיפוט מוסרי. נמצא שבזמן שבנים ובנות משתמשים פחות בשפוט מוסרי בסביבת האינטרנט, בנות משתמשות בשפוט המוסרי יותר מאשר הבנים. בסביבת האינטרנט בנים נוטים יותר לנהוג ב 'חוסר שיפוט' מאשר הבנות. בנים נוטים יותר להתייחס באדישות לסביבתם ונוטים לבחור בשפוט self interest אשר מוביל להתנהגות המקובלת ע"י חבריהם.איפוק, ביקורת ואמפטיה הם נדירים. בנות נוטות יותר לבחור בשפוט נורמטיבי אשר מבטא הצמדות למוסכמות עם מעט מאוד גמישות. מצאנו הקשרים בין סוגי שיפוט להתנהגויות למעשה.
המרצים בכנס
ד"ר חני חץ
הספרייה הציבורית פעילות וציפיות הקהל-שיווק ומיתוג בעידן משתנה
הספריות הציבוריות, אשר עיקר פועלן מתמקד באיסוף וארגון של אוסף ספרים מקומי לעיון ולהשאלה, מציעות היום, בנוסף לשירותי ספרייה מסורתית גם מגוון פעילויות חברתיות, כמו: מופעים, הרצאות, ערבי ספרות, חוגים ותערוכות, וכן שירותי אינטרנט. פעילות הספרייה וציפיות הקהל נותחו על בסיס מחקר מקיף שנערך לאחרונה ומייצג את רוב האוכלוסייה בישראל והספריות הציבוריות במרכז ובפריפריה.
מחקר זה נעשה בשני מישורים מקבילים: במישור המעשי נבחנו ומופו סוגי הפעילויות הנערכות בספריות, ונמדדה מידת היענותו של הציבור לפעילויות אלה. במישור התודעתי נבחנו עמדותיהם ותפיסותיהם של מנהלי הספריות, וכן תפיסותיו ועמדותיו של הציבור הרחב ביחס למקומה ולתפקידה של הספרייה בקהילה. ממצאי המחקר שחלקם יוצגו בהרצאה מעלים שאלות מעניינות בקשר לצורך בשיווק יצירתי ובמיתוג הספרייה גם כמקום בילוי חברתי ומרכז מידע לאזרח. מתברר שרוב האוכלוסייה כמעט ללא הבדלים בין מנויי ספריות ובין מי שאינו מנוי, רואה בספרייה מוסד שתפקידו לפעול למען רווחה חברתית, וכן תפקידו לשמור על ערכים חברתיים התורמים לאיכות החיים ולהעצמת הקהילה. בין תפקידים אלו ניתן לכלול: עידוד ביקורם של אנשים עם צרכים מיוחדים, מחויבות להציע תוכן לאוכלוסיות מבוגרות, לאפשר נגישות למידע ולתת גישה לאינטרנט ללא תשלום. כמו כן על הספרייה לשמור חומר אודות המקום ותולדותיו כחלק מטיפוח המורשת הקהילתית, להיות גורם פעיל בקידום אוריינות בקרב האוכלוסייה ועוד. לכאורה זו תפיסה אידיאלית אך האם בעידן של שינויים משמעותיים כמו ירידה בהשפעת המדינה על הפרט ומאידך עליית ההשפעה הקהילתית לצד העמקה של פערים דיגיטאליים, עומס מידע ומשברים כלכליים בין לאומיים, האם אין לראות בספריה בנוסף לתפקידה המסורתי תשובה חברתית נאותה. הפיכתה גם למוקד של מפגש חברתי, מרכז למידע מהימן ופעילות נגישה לכל מבחינה כלכלית יש בהם כדי לקדם את רווחת הפרט והעצמתו בעידן של שינויים. הערכות הספריות הציבוריות למטרות חשובות אלה דורשות שיווק חדשני ומיתוג מחודש.
.
מושב ג :יו"ר ד"ר יצחק מילר
ד"ר אשר עידן
התועלות של רשת חברתית פנים-ארגונית, בשיווק, מכירות, חדשנות, ניהול ידע ושירות
רשת חברתית פנים ארגונית, היא רשת מאובטחת עשירת פיצ'רים בדומה לפייסבוק, שמופעלת בתוך הארגון בעיקר בקרב עובדים. רשת זו מאפשרת:
- הגדלת החדשנות בהתאם לחוק בארט המראה שיש קשר ישיר בין דרגת חדשנות גבוהה לבין קשר טוב בין מחלקות הארגון.
- חסכון בזמן וניהול ידע אפקטיבי, בגלל תכונות האסינכרוניות, תיעדוף תשומת הלב, ולכידת תובנות אקראיות.
- תיאום הדוק בין המחלקות בארגון, ופתרונות ללקוח מקצה אל קצה
- הגדלת ההזדהות עם הארגון.
התועלות הללו נבדקו בצורה אמפירית בתצפיות בארגונים, אולם הן נובעות משלושת חוקי היסוד של הרשתות החברתיות:
1. חוק מטקלף שמראה כי יש עלייה אקספוננציאלית של מספר הקשרים של המשתמשים ברשת, יחסית למספר המשתמשים.
2. חוק שירקי שמראה כי יש ירידה דראסטית בעלויות השיתוף, מול סטאטיות או אף עלייה במחירי הארגון וההנהלה.
3. חוק אקסלרוד שמראה כי יש קשר ישיר בין האמון בקרב העובדים לבין תדירות וכמות האינטרקציות בין העובדים.
מר אבי קדם
עבודת מנהל הידע בתעשייה - התעשייה האווירית כמשל
- מהו ניהול ידע ומהו תפקידו של מנהל הידע במתן ערך מוסף עסקי לארגון
- פעילויות ניהול הידע בתעשייה-האווירית - היעדים האסטרטגיים אותן הן מיועדות למנף:
המשכיות הידע ((Knowledge Contonuity/שימור הידע, ניהול תחקירים ותובנות,
ניהול נכסי הידע על תשתיות המיחשוב, קהילות ידע, ניהול ידע בפרויקטים - המימשק של מנהלי הידע עם בעלי תפקידים נוספים
- מנהל הידע כמוביל שינוי - Bottom-up ו- Top-down
- במה מנהל הידע איננו עוסק...
- קווים לדמותו של מנהל ידע יעיל ואפקטיבי
עידו נמיר- ניהול ידע וביטוחי בריאות
המלצות מרחיקות לכת אשר עתידות לשנות מהותית את שוק ביטוחי הבריאות הוצגו בחודשים האחרונים במספר דו"חות רשמיים אשר פורסמו על ידי משרד הבריאות.
הדו"חות המנתחים את מגוון ביטוחי הבריאות והגורמים המבטחים בארץ, העלו תמונה של שוק בעייתי , א-סימטרי , חסר בהירות לצרכן המתאפיין בבלבול גדול של האזרחים ובריבוי מוצרים מיותרים או חופפים. כמו כן (ובניגוד לזאת) הציגו חדירה משמעותית של מוצרי ביטוח הבריאות המשלימים והפרטיים-מסחריים לצרכן הישראלי.
לאחר שכשל הרגולטור לכפות על חברות הביטוח וקופות החולים להעניק מוצרים הוגנים ולא חופפים לאזרח נעשה בימים אלה ניסיון במשרד הבריאות לפתור את הנושא באמצעות פתרון של מז'אנר המידע החברתי אשר יעניק לאזרחים את המידע לו הם זקוקים לשם קבלת החלטות טובה ורציונלית. מידע מהאזרח ולאזרח.
